קדושים, עליה ד, נצח בשבוע

קדושים, עליה ד, נצח בשבוע. ויק' יט,לג: "וכי יגור אתך גר בארצכם, לא תונו אתו (אותו)".
כל שלב בתיקון פותח את ההזדמנות לשלב הבא, למעלה הבאה בסולם. ראשית כל אתה בעצמך, ודרך ה' לעשות צדקה ומשפט תורה בביתך, ותשפיע משם בחברה כולה, בלאום. ועוד קדימה: "וכי יגור אתך גר בארצכם, לא תונו אתו" = 2132, [ברא' כד,כה] "ותאמר אליו: גם תבן, גם מספוא רב עמנו, גם מקום ללון". כי [דב' א,ו] "י-הוה א-להינו דבר אלינו בחרב לאמר: רב לכם שבת בהר הזה", הרי את הזכות לכל הטוב אשר לכם משמים, תשיגוהו במעשי צדקה וחסד שלכם, בהבנת הצדק במלוא רחמים; (ש"א כט,ו) "ולא תכרית את חסדך מעם ביתי".
והמבחן הוא דוקא עם "גר בארצכם" = 556, נכרי שהתגיר להיכנס לברית התורה ויהיה מעכשיו יהודי שלם, אך עליך לקלוט אותו כאזרח הארץ, בכן משפחה ובן בית. או נכרי שלא התגיר, אך קבל עליו את שבע מצוות בני נח ועזב כל עבודת אלילים, והוא איננו אויב לישראל, ואז תוכל להרשות לו חיים בקרבך. כי ה' (ויק' ח,לג) "ימלא את ידכם" כמידת רצונכם להכניס אליכם (תהי' פ,יג) "כל עברי דרך", להתבטא באהבה (דה"ב לא,טז) "לכל הבא לבית י-הוה", (במ' יג,יז) "ועליתם" בזכות נדיבותכם גם אתם (ברא' לג,ב) "ראשנה".

ואין הכונה שתטו את הצדק ואת המשפט לטובתו, אלא אל תגזלו, אל תנצלו, "לא תונו אתו" = 900, [שמ' כג,ג] "ודל, לא תהדר בריבו". ואהבת את הגר, כי הוא בחר בטוב, ועזב את [תהי' קלה,טו] "עצבי הגוים כסף וזהב, מעשה ידי אדם", והלך לו מארצו וממולדתו ומבית אביו, וירגיש אשר [איוב יט,יד] "חדלו קרובי, ומידעי שכחוני", עד שאהבתך תנחמנו. והרבית טוב בארצך, (ברא' כא,יט) "ותרא באר מים", מבוע השופע רחמים עליך, להביא ישועה לעולם.