מדרש אשאביאל. ויחי, עליה ד, נצח בשבוע. ברא' מט,יח: "לישועתך קויתי י-הוה"

 מדרש אשאביאל. ויחי, עליה ד, נצח בשבוע. ברא' מט,יח: "לישועתך קויתי י-הוה".

לפעמים, עובדים להמתיק לקדימה, להבא. לפעמים, זוכים להמתיק גם למפרע ולאחור. ראה את דן ואמר: "לישועתך קויתי י-הוה" = 1388; ותקותו יש בה עשיה אשר תמשוך אחריה את הלב, כדוגמת (שמ' כה,יד) "לשאת את הארן" ולהיבנות (אסתר ט,כו) "על כל דברי האגרת הזאת" היא התורה, ולהביאה (אסתר א,כב) "אל כל מדינות המלך, מדינה ומדינה ככתבה", להפיץ אורה (דה"ב יז,י) "על כל ממלכות הארצות", עד אשר האמת תזהר (ירמ' ג,יג) "תחת כל עץ רענן". אמנם נראה בעיניך כי (תהי' מ,ו) "רבות עשית", אם ישך חפץ בישועה ברת קיום, בער את הרע מקרבך (יהו' ה,ב) "ושוב, מל (מול) את בני ישראל", גם בבשרם וגם בלבבם, להביאם אל תוך צורה הראויה לשלום.

כי רק "לישועתך קויתי" = 1362, לאותה ישועה בה המחלוקת נמסה אל תוך מעדני האמת, [עמוס ה,כד] "ויגל כמים משפט, וצדקה כנחל איתן"; ואז כל אחד (ויק' כד,ד) "יערך את הנרות" שהן הנשמות להאיר, (ש"ב ו,ה) "ובכנרות ובנבלים ובתפים" יזמרו ויעלוזו; (ויק' כו,מד) "ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם". (ירמ' יג,יב) "ואמרת אליהם את הדבר הזה" אשר יביאם (יח' ח,טז) "אל חצר בית י-הוה הפנימית", שם תצהיר על נאמנותך ותחזור בתשובה על כל אשר סטית בדרך ארוכה, שמתגלית עכשיו קצרה. ודוקא מתוך התשובה המצילה משאול תגלי את דבר ה': (אסתר ה,ו) "מה שאלתך, וינתן לך". ונכון יהיה אשר יחלנו "לישועתך" = 836 בבחינת (ברא' כא,יט) "ויפקח אלהים את עיניה" ואז הכל ברור וישר (שמ' כג,ז) "כי לא אצדיק רשע" עד אשר ישוב מדרכו וחיה, ויבקש ממך (ירמ' מב,כ) "התפלל בעדנו אל י-הוה אלהינו"; ואז תביא מהם (מ"ב כ,יח) "ומבניך אשר יצאו ממך" אל הדרך (שופ' יח,ה) "אשר אנחנו הלכים עליה", לקבל (דה"א טז,ד) "ולהזכיר ולהודות ולהלל" את פני ה', (דב' יא,ז) "כי עיניכם הראת (הרואות)" בראיה מתוקנת מתוך עשיה טובה בלב טוב, משיגות את מהות ופנימיות כל הנקרה לכם, ומתוככם יהיה מעתה אף (מש' כז,ז) "כל מר, מתוק" לעולמים. לישועתך קויתי, ה'. קויתי ה' לישועתך. ה' לישועתך קויתי.