כי תבוא, עליה ג, תפארת בשבוע

כי תבוא, עליה ג, תפארת בשבוע. דב' כו,טז: "היום הזה י-הוה א-להיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים, ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך".

"היום הזה" = 78, הוא כל יום נתון בו תתעורר לתקן את חייך, בחינת "לחם" אשר תאכל ולחימה בה תנצח, יום בו "חמל" ה' עליך וכן "מחל" לך על כל סטיותיך עקב אשר תשוב אליו בתשובה שלמה למען חייך.

באותו יום, הוא היום שלך, "י-הוה א-להיך מצוך לעשות" = 1054: צריך להיות ברור שהמצוה היא דוקא לעשות, ואם לחשוב או ללמוד ולהרגיש, יהיה לשירות העשיה בעולם הזה, ופועלך (מ"א י,ה) "אשר יעלה בית י-הוה" כי תעשו (מ"ב יז,יט) "את מצות י-הוה א-להיהם". ה' "מצוך לעשות" מעשה (ברא' ל,א) "אשר בו נפש חיה", אשר אתה נוכח בו כולך, כפי שנראה בהמשך. 

מצות היום הזה היא לעשות "את החקים האלה ואת המשפטים" = 1496 אשר יתקנו את התודעה הכללית להמתיק את הפירוד אשר נגרם עוד ממגדל בבל, להחזיר את העולם למצב אשר [ברא' יא,א] "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים"; (שמ' לט,מג) "והנה עשו אתה כאשר צוה י-הוה", וממילא הגאולה קרבה ובאה (ירמ' לא,טז) "ויש תקוה לאחריתך".

יש סגולה בעלת כח אדיר בשמירה בלב ובעשיה בפועל של המצוה המתקנת. "ושמרת ועשית אותם" = 2179, מסוגל לפתוח פתחים בשמים עד כי [שמ' לב,יד] "וינחם י-הוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו", ויתן כח בידי הרועים הקדושים להפעיל נסים גלוים לרפא את העם, כדוגמת [במ' יז,טו] "וישב אהרן אל משה, אל פתח אהל מועד, והמגפה נעצרה". וכפי שראינו ולמדנו רבות, הכל מידה כנגד מידה, הכל רצוא ושוב: צינור הרחמים נפתח מהשמים מתוך כך שנפתח קודם מן הארץ, מכך שתשמור (שתאהב, שתחבב) לגמול חסדים ותהיה רגיל במעשה הצדקה: (דב' טו,יא) "פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך".

 ועוד יוסיף על הנאמר. כי את החוקים ואת המשפטים תשמור ותעשה "בכל לבבך ובכל נפשך" = 614 , בתודעה מלאה ושמחה המקשרת אותך ישירות אל "הזן את העולם" כולו בטובו, מתוך "חרות" שקבלת מאז שהסדר הא-להי "חרות" הוא על קורות לבך. ואם תעשה כן, מובטח לך שתזכה לשיר, לא בבקשה ותחינה אלא בהודיה על המצוי, את אשר שר לה' נעים זמירות ישראל (תהי' כג,ו): "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי", כי הטוב חפץ בך וממך נראה בחן בעיני זולתך.