האזינו, עליה ב, גבורה בשבוע. דב' לב,יב: "י-הוה בדד ינחנו, ואין עמו אל נכר".
ישראל הוא המשל הברור לעולם כולו באשר "י-הוה בדד ינחנו" = 160, משמעו אשר אין רשות שניה ואין מתווך בינך לבין בורא עולם, ואין סמכות אשר תפעל בשמו, כי אם רק הכל (ברא' יז,ב) "ביני ובינך" ביושר, כי(שמ' ג,ו) "אנכי א-להי אביך". ומתוך פעלך יראו (יח' לו,לו) "וידעו הגוים" ויתבוננו (איוב לז,כד) "כל חכמי לב" ויעזבו את כל הרעה והכישוף והאלילים אשר עבדו ויבקשו על נפשם, ואז (תהי' יז,ח) "יודו לי-הוה חסדו". והוא (ויק' כה,מ) "יהיה עמך" והוא לבדו (איוב ה,יט) "יצילך" מכל רע ויפקח את (דב' י,כא) "עיניך". וכל אשר יאמר (איוב לא,כה) "מצאה ידי" את פעלי לתקן עולם בקדושה יצטרף אל (דב' ג,יח) "כל בני חיל" השבים, מישראל ומשאר (דב' לג,יט) "עמים", כי (שה"ש ב,ח) "קול דודי" (שמ' י,יט) "חזק מאד"; ויעשה רק שלום ויוסיף אור, ובכל מערכותיו, ה' (יש' נג,י) "בידו יצלח".
הוא לבדו הוא "ואין עמו אל נכר" = 484, על כן אומר (תהי' קיח,כח) "א-לי אתה ואודך", (מש' כח,ה) "ומבקשי י-הוה" יודו כל אחד ואחת (ש"ב יב,ג) "חטאתי לי-הוה". כי (קו' א,ד) "דור הלך ודור בא", ומול התשובה השלמה יתעוררו עליך חסדי ה' (יונה ד,ב) "ונחם על הרעה", ויקום (יש' ס,ט) "להביא בניך מרחוק", לישב את ישראל בארצו ולמשוך אליו ישועת עולם.
ישראל הוא המשל הברור לעולם כולו באשר "י-הוה בדד ינחנו" = 160, משמעו אשר אין רשות שניה ואין מתווך בינך לבין בורא עולם, ואין סמכות אשר תפעל בשמו, כי אם רק הכל (ברא' יז,ב) "ביני ובינך" ביושר, כי(שמ' ג,ו) "אנכי א-להי אביך". ומתוך פעלך יראו (יח' לו,לו) "וידעו הגוים" ויתבוננו (איוב לז,כד) "כל חכמי לב" ויעזבו את כל הרעה והכישוף והאלילים אשר עבדו ויבקשו על נפשם, ואז (תהי' יז,ח) "יודו לי-הוה חסדו". והוא (ויק' כה,מ) "יהיה עמך" והוא לבדו (איוב ה,יט) "יצילך" מכל רע ויפקח את (דב' י,כא) "עיניך". וכל אשר יאמר (איוב לא,כה) "מצאה ידי" את פעלי לתקן עולם בקדושה יצטרף אל (דב' ג,יח) "כל בני חיל" השבים, מישראל ומשאר (דב' לג,יט) "עמים", כי (שה"ש ב,ח) "קול דודי" (שמ' י,יט) "חזק מאד"; ויעשה רק שלום ויוסיף אור, ובכל מערכותיו, ה' (יש' נג,י) "בידו יצלח".
הוא לבדו הוא "ואין עמו אל נכר" = 484, על כן אומר (תהי' קיח,כח) "א-לי אתה ואודך", (מש' כח,ה) "ומבקשי י-הוה" יודו כל אחד ואחת (ש"ב יב,ג) "חטאתי לי-הוה". כי (קו' א,ד) "דור הלך ודור בא", ומול התשובה השלמה יתעוררו עליך חסדי ה' (יונה ד,ב) "ונחם על הרעה", ויקום (יש' ס,ט) "להביא בניך מרחוק", לישב את ישראל בארצו ולמשוך אליו ישועת עולם.
ולא יעלה בך ספק באשר "י-הוה בדד ינחנו, ואין עמו אל נכר" = 644 עד קצה משמעותו, באשר הוא (ברא' א,כז) "ברא אתם" ומשגיח מסוף העולם ועד סופו, על הגדול והקטן כאחד. ולפעמים עיני האדם סתומות ודעתו אטומה, וחושב שהוא רואה, ואינו רואה אלא את התמונה בה טעה נפשו (שמ' ו,ט) "מקצר רוח", כפי שהיה כאשר (ברא' ד,ח) "ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו"; כי לא ראה אשר ה' (יואל ב,יג) "הוא ארך אפים ורב חסד", ולא הבין אשר לקנא באחיו יהיה כאילו יד ימינו של האדם תקנא בשמאלו ולהפך, כי על כל אחד פשוט (דה"א כט,ה) "למלאות ידו היום לי-הוה" (שופ' יז,ח) "באשר ימצא" תחת ידו. על כן, (עמוס ד,א) "שמעו הדבר הזה" ושובו (דה"ב לו,יג) "אל י-הוה א-להי ישראל". וממקומך תאמר ותודיע (שמ' לב,ל) "ועתה אעלה אל י-הוה", (ש"ב כד,א) "לחרות לי-הוה בירושלם" -בלב העולם- כפי שהוא חרת את התורה על לבי, ותעמוד (שמ' לח,ח) "פתח אהל מועד" משם יפתחו (תהי' כד,ז) "פתחי עולם" לשבים. (נחמ' יב,מג) "ויזבחו ביום ההוא זבחים גדולים וישמחו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה