וילך, עליה ו, יסוד בשבוע. דב' לא,כב: "ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא, וילמדה את בני ישראל".
משה, הרועה הנאמן, מוסר ירושתו לעמו. "ויכתב משה" = 783, לאמור שהוא הולך (איוב לג,ל) "להשיב נפשו" כי לא יוכל עוד (זכ' א,י) "להתהלך בארץ"; והולך (מ"א יח,טז) "לקראת אליהו" הנביא, אשר יבשר בבוא עת אל (יואל ב,א) "כל ישבי הארץ כי בא יום י-הוה", ואז גם משה רבנו יחזור ויטען עלינו לפני ה' אשר [תהי' כב,ו] "אליך זעקו ונמלטו, בך בטחו ולא בושו". משה (דניאל יא,לו) "ידבר נפלאות", ולעת פרידה, "ויכתב משה" הוא גם הבטחה: אם נהיה נאמנים לאשר הוא יכתוב, (ויק' כו,כד) "והלכתי אף אני עמכם".
וכתיבתו "את השירה הזאת" = 1334 מבשרת יום עתיד, שבידינו לגרום מועדו, בו יתקים [יש' נט,כ] "ובא לציון גואל, ולשבי פשע ביעקב, נאם י-הוה": הגאולה נפתחת מציון, ונוגעת לכל השבים בתשובה מכל רע שבהם.
משה פותח בכתבו "את השירה הזאת ביום ההוא" = 1409 , ומוסר לנו סוד וסגולה: ככל שתהיו קשורים למצוות התורה, תוכלו לבקש מה' [תהי' קיט,צח] "מאיבי תחכמני מצותך, כי לעולם היא לי", שגם עצם המצוות וגם הזכות שהן יוצרות לי יפעלו לרומם אותי בשכל ותבונה מעל אויבי, כי דוקא מצוות ה' הן עולמי. רק דע: (דב' ט,א) "אתה עבר היום את הירדן", לכבוש את ארצך ולהקים בית-מקדש בירושלים, לכך שידעו כל עמי הארץ (מיכה ד,ב) "ואמרו לכו ונעלה אל הר י-הוה ואל בית א-להי יעקב". וזה, כל האומות אשר המה בני-נח מצווים בעבודת ה', עולים להקריב את קרבנותיהם בירושלים, יהווה לבריאה כולה גאולה ברחמים.
משה כתב את התורה "וילמדה את בני ישראל" = 1099, (דב' ד,ח) "ככל התורה הזאת": תורה הנשיגה באמצעות סולם בן (ויק' כה,ח) "תשע וארבעים" מדרגות דרכם תתקן את כל מידותיך להיות ראוי לה. והוסיף לפרש אשר (דב' יא,כו) "אנכי נתן לפניכם היום ברכה", (ברא' כו,כב) "ויאמר: כי עתה הרחיב י-הוה לנו", לעם כולו, כי התורה בידיכם להיתקן בה עד כדי צדיקים שלעולם יירשו ארץ, שיתקיים בכם (מש' יא,כג) "תואת צדיקים אך טוב".
משה, הרועה הנאמן, מוסר ירושתו לעמו. "ויכתב משה" = 783, לאמור שהוא הולך (איוב לג,ל) "להשיב נפשו" כי לא יוכל עוד (זכ' א,י) "להתהלך בארץ"; והולך (מ"א יח,טז) "לקראת אליהו" הנביא, אשר יבשר בבוא עת אל (יואל ב,א) "כל ישבי הארץ כי בא יום י-הוה", ואז גם משה רבנו יחזור ויטען עלינו לפני ה' אשר [תהי' כב,ו] "אליך זעקו ונמלטו, בך בטחו ולא בושו". משה (דניאל יא,לו) "ידבר נפלאות", ולעת פרידה, "ויכתב משה" הוא גם הבטחה: אם נהיה נאמנים לאשר הוא יכתוב, (ויק' כו,כד) "והלכתי אף אני עמכם".
וכתיבתו "את השירה הזאת" = 1334 מבשרת יום עתיד, שבידינו לגרום מועדו, בו יתקים [יש' נט,כ] "ובא לציון גואל, ולשבי פשע ביעקב, נאם י-הוה": הגאולה נפתחת מציון, ונוגעת לכל השבים בתשובה מכל רע שבהם.
משה פותח בכתבו "את השירה הזאת ביום ההוא" = 1409 , ומוסר לנו סוד וסגולה: ככל שתהיו קשורים למצוות התורה, תוכלו לבקש מה' [תהי' קיט,צח] "מאיבי תחכמני מצותך, כי לעולם היא לי", שגם עצם המצוות וגם הזכות שהן יוצרות לי יפעלו לרומם אותי בשכל ותבונה מעל אויבי, כי דוקא מצוות ה' הן עולמי. רק דע: (דב' ט,א) "אתה עבר היום את הירדן", לכבוש את ארצך ולהקים בית-מקדש בירושלים, לכך שידעו כל עמי הארץ (מיכה ד,ב) "ואמרו לכו ונעלה אל הר י-הוה ואל בית א-להי יעקב". וזה, כל האומות אשר המה בני-נח מצווים בעבודת ה', עולים להקריב את קרבנותיהם בירושלים, יהווה לבריאה כולה גאולה ברחמים.
משה כתב את התורה "וילמדה את בני ישראל" = 1099, (דב' ד,ח) "ככל התורה הזאת": תורה הנשיגה באמצעות סולם בן (ויק' כה,ח) "תשע וארבעים" מדרגות דרכם תתקן את כל מידותיך להיות ראוי לה. והוסיף לפרש אשר (דב' יא,כו) "אנכי נתן לפניכם היום ברכה", (ברא' כו,כב) "ויאמר: כי עתה הרחיב י-הוה לנו", לעם כולו, כי התורה בידיכם להיתקן בה עד כדי צדיקים שלעולם יירשו ארץ, שיתקיים בכם (מש' יא,כג) "תואת צדיקים אך טוב".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה