מקץ, עליה ג, תפארת בשבוע. ברא' מא,מא: "ויאמר פרעה אל יוסף: ראה, נתתי אתך (אותך) על כל ארץ מצרים".
פרעה מבין היטב שהאיש החוזה את הבעיה, הוא הכי ראוי לנהל את פיתרונה. רחוקה ממנו ההבנה של מה שבאמת מתרחש כאן בהשגחה פרטית מופלאת, לשירות תיקון שבטי ישראל לקבלת תורה, והשפעת אורה בעולם. במסגרת זו, "ויאמר פרעה אל יוסף" = 799 בא לבטא את (דב' ד,מ) "אשר אנכי מצוך היום", הרי כל השתלשלות הדברים מונהגת ישר מן השמים, והנוכח יפתח שרשרת של סיבות ותולדות אשר בתכליתם כל ישראל יהיו (דה"ב כ,כז) "בשמחה, כי שמחם י-הוה", בשמחה אשר מקורה באלוהות מודעת וברורה לכל. האופי של העם היושב במצרים הולך להשתנות באופן קצוני; ועל כך יהביר פרעה: "ראה, נתתי אתך (אותך) על כל ארץ מצרים" = 2308, למען [תהי' ב,ט] "תרעם בשבט ברזל, ככלי יוצר תנפצם", שיהיו ראוים לשרת את ישראל גם בירידתם לכפר, גם בעלייתם חזרה אל ה'.
יש מעין ויתור כולל באמרו "ראה, נתתי אתך" = 1487, כאילו הוא מבין ששניהם מונהגים מן המרומים, שמה שמתרחש אצלו כעת יהיה מובן רק לאור תוצאותיו ותולדותיו הרחוקות עדיין; כפי שיבין דבר אחד הרואה את רות המואביה עולה במסכנות עם חמותה לארץ ישראל, ודבר אחר מי שיוודע לו שהיא מיד נישאה לבועז, [דה"א ב,יב] "ובעז הוליד את עובד, ועובד הוליד את ישי", ממנו דוד המלך וכל זרע המלכות עד משיח עצמו, במהרה בימינו אכי"ר. כאילו הדור הזה יכריע את דין מצרים: העם הנלחץ כלכלית יתגלה עם הזמן מאוד אכזרי, עד אשר (תהי' עז,יט) "רגזה ותרעש הארץ" מרשעותם. ושוב יקום (דניאל ב,ב) "ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים" ולא יועילו, כי שמע ה' את (יש' לז,כא) "אשר התפללת אלי", (יח' ל,כד) "ונתתי את חרבי" להושיע את ישראל, למען תזכרו אשר (שופ' ו,ח) "אנכי העליתי אתכם ממצרים", וזכירה זו תוביל אותם לדעת אמת (נחמ' יג,ג) "כשמעם את התורה", ולשרת בנאמנות את (מ"א יב,ה) "משמרת בית המלך"; כי כל הנתקן בגאולה, באמת ובשירות, כלול בצווי האלוהי האומר: (דה"א כב,יג) "אל תירא ולא תחת"!, כי כאשר בני יצעק (שמ' כב,כב) "שמע (שמוע) אשמע צעקתו", ותעמוד לו הזכות אשר [תהי' לה,א] "לדוד: ריבה י-הוה את יריבי, לחם את לחמי (לוחמיי)".
יוסף מקבל מאת "פרעה" = 355, שזה באמת מאת "בורא עולם", שררה ומלכות "על כל ארץ מצרים" = 821, ולשר (המלאך) של מצרים בשמים יובטח (שופ' כ,כח) "כי מחר אתננו בידך", שישראל ישתעבד אליו, וזה מבחן בו מצרים יכל להציל את עצמו אם ינהג בדרך ארץ, או להיכשל וליפול, על אשר צרר את העם (דב' יב,יח) "אשר יבחר י-הוה א-להיך בו"; וה' (תהי' י,יא) "הסתיר פניו" מפרעה וממצרים, ונתן שררה בידי יוסף לקיים חלומותיו אשר חלם. וחיי כל ישראל יתעלו וישגשגו בהתחלה, עד שהדור הבא של מצרים יוריד את ישראל לעבדות מפרכת, ומתוך החושך יזעקו לה', ולעת ישועה (יואל א,ה) "הקיצו שכורים, ובכו", ראו נאמנה מה בידכם, כי (הוש' ד,טז) "עתה ירעם י-הוה", (שה"ש ג,י) "תוכו רצוף אהבה", ויראו גוים כולם את מעשה ה', (שמ' יח,ט) "ויחד (וישמח) יתרו על כל הטובה". ויבוא אף הוא, שהיה כהן לכל העבודות הזרות, ויבקש להיכנס לברית דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, ולקום כל הגוים לירושלים לעבוד את ה' שכם אחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה