יום ראשון, 7 בדצמבר 2014

וישב, עליה ב, גבורה בשבוע

וישב, עליה ב, גבורה בשבוע. ברא' לז,טז: "ויאמר: את אחי אנכי מבקש; הגידה נא לי איפה הם רעים".
איך זה שיוסף אינו מפחד? הרי הוא יודע שאחיו אינם דוקא שבעי-רוח ממנו, ואפילו רואים בו גורם מסוכן להשתלשלות חייהם. ואיך זה שיעקב שולח את יוסף אליהם? הרי גם הוא מודע לכל הנ"ל. הכל תמוה. נראה שיש דברים בגו, שלא מה שנראה במבט ראשון הוא מה שבאמת יתרחש. 
יוסף יוצא לחפש את אחיו, והנה המלאך גבריאל (לפי רש"י ואחרים) פוגש אותו. והוא מזהה את המלאך (כי אם לא, איך יאמר לו "הגידה נא לי" בלי לשאול אם הוא בכלל יודע את מבוקשו?). והמלאך שותף לכל המעשה התמוה, שולח אותו לכיוון דותן. 
יוסף פתר את החלומות אשר חלם, ומודע הוא לרגשות אחיו אליו, ובכל זאת יאמר "את אחי אנכי מבקש" = 943 תוך כדי שהוא מנגן בלבו [תהי' כג,א] "מזמור לדוד, י-הוה רעי, לא אחסר": שום רע לא יקרה לי, כי ה' רועי, וה' גם רעי (כמו ב-ואהבת לרעך), ולא יחסר מחלומותיו כלום, והדרך אל ההגשמה הרגע החלה. יוסף הולך (יח' יט,א) "אל נשיאי ישראל", בהכנעה שלמה לרצון ה', מוכן להגיע (יהו' ט,כז) "אל המקום אשר יבחר" ה' להעביר אותו בו; בתכלית, הוא בדרך לרכוש (מש' ב,ו) "דעת ותבונה", כי יהיה בכוחו להשפיע על (תהי' כב,כח) "כל משפחות גוים", עד אשר [תהי' קמה,י] "יודוך י-הוה כל מעשיך, וחסידיך יברכוכה", כי הבריאה כולה הפכה לבחינת (מש' לא,ל) "אשה יראת י-הוה" בפני הקב"ה. משימה זו תעבור בירושה לכל דורות בית יוסף, עד משיח בן יוסף עצמו, בע"ה בקרוב, כדוגמת יונה הנביא היהודי אשר נשלח להציל את נינוה מהרע שגזרה על עצמה.
וידבר יוסף אל המלאך, "ויאמר: את אחי אנכי מבקש" = 1200, והוא יודע (ברא' כא,ב) "אשר דבר אתו א-להים", ובא לבשר ליוסף (במ' יא,יז) "ולא תשא אתה לבדך" את אשר יבוא עליך, (שמ' לב,לב) "אם תשא חטאתם" נגדך עוד מראש, כי תקבל על עצמך את שליחותך בלב שלם ובאמונה. (דב' כד,טו) "הוא נשא את דברו", ויוסף יודע אשר ככל שאויבי (תהי' לח,יג) "ודרשי (ודורשי) רעתי" יכוונו לרעה, בסוף יוכיח להם שמה' היה לטובה, (מ"ב י,ג) "וראיתם הטוב והישר" שולט בעולם.
יוסף מזהה את המלאך היוצא לקראתו, ומבין שיש לו מסר שהוא יידרש לפתור ולפענח. על כן, הוא אינו שואל אם האיש יודע היכן אחיו "רעים", שרועים את הצאן, שמתנהגים ברעות כלפי הזולת. פשוט פונה אליו בדרישה: "הגידה נא לי איפה הם רעים" = 579, כי עלי לדבר אתם בלשון ברורה, לשאול (יש' ז,ט) "אם לא תאמינו" (ירמ' כט,ח) "אל חלמתיכם (חלומותיכם)"; למצוא אותם (במ' טז,כז) "פתח אהליהם" כשכל הוייתם מאחוריהם, כי יש יעוד לכל אחד מאתנו ולזרענו עד עולם, ואין לכם להעלים עין מאשר נפקד עלי, (דב' לב,מז) "כי לא דבר רק הוא מכם", כי הרי את כולנו באגודה אחת דורשת עבודת הגאולה. אשרי (תהי' לג,יב) "אשר י-הוה א-להיו", שאף כשמידת הדין בשבם א-להים מופעלת עליו, הוא רואה בה רק חסדי ה', (ירמ' מד,יז) "ורעה לא ראינו".



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה