יום חמישי, 25 בדצמבר 2014

ויגש, עליה ו, יסוד בשבוע

ויגש, עליה ו, יסוד בשבוע. ברא' מו,לב: "והאנשים רעי צאן, כי אנשי מקנה היו; וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו".
יוסף מתכנן איך הוא יציג את אביו ואת אחיו לפני פרעה, למצוא חן בעיניו ולהיטיב עם משפחתו. עליו מוטל גם להשיג להם תנאים בהם לא יושפעו לרעה על ידי המוסר המעוות של המצרים, ולא יופתו ללכת אחרי אלילי מצרים. אמנם, ברור שהאחיזה בדרך האמת גם כשהכל נוטה להטעות, היא אחד המבחנים החשובים לצרכם ירדנו למצרים. יוסף לא הולך לחשוף את כל המעלות הטובות כי לרעת אחיו יהיה, אלא שיציג אותם כתועבת מצרים. והכבש, הטלה, הוא אליל מרכזי למצרים, בעידן טלה. "והאנשים רעי (רועי) צאן, כי אנשי מקנה היו" = 1440, אנשים תמימים בנים לאיש תם יושב אוהלים, המבינים אשר [מש' טז,כב] "משכיל על דבר ימצא טוב, ובוטח בי-הוה אשריו", ומתקנים את עצמם להתרומם מעל לשכל בו אפשר למצוא טוב, כי בבטחון הלב יימצא האושר של האדם, אשר יפנה באמונה (מ"א י,ט) "לעשות מפשט וצדקה", להמשיך (יש' נז,יט) "שלום שלום לרחוק ולקרוב".
ויעקב ובניו ירדו מצרימה, "וצאנם ובקרם וכל אשר להם" = 1167 הביאו אתם, (שמ' לא,ז) "ואת הארן לעדת" עם חוקי ה' החרותים בלבם, והם נאמנים לה' (מש' כח,ד) "ושמרי תורה", ומביאים אתם את הברית עם הבורא ית' ואת הידע על אמת בריאת העולם, [איוב לח,ו] "על מה אדניה הטבעו, או מי ירה אבן פנתה". ויודעים את שהבטיח ה' ליעקב אשר (ש"א יב,ב) "ואני התהלכתי לפניכם", שהשכינה תרד אתם למצרים ותעלה אותם משם, ונפלת (דב' כח,לו) "ועבדת שם אלהים אחרים" ונחשכו עיניך, עד אשר מתוך הלחץ הנורא אליו נקלעת נזכרת בה' המשגיח בכל דרכיך, וקמת וזעקת מתוך לבך השבור, (ירמ' יא,כ) "כי אליך גליתי את ריבי", ויקם ה' לך משיח (דה"א יג,ה) "ויקהל דויד את כל ישראל", ותהי האחוה והרעות בעיני ה' לריח ניחוח, (תהי' קז,יט) "ממצקותיהם יושיעם" לזכותם בגאולה.
יורדים למצרים, "והאנשים רעי צאן, כי אנשי מקנה היו; וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו" = 2631 אל תוך כור ההיתוך הנועד לכוננם, לתקנם לפעול ברוחניות את תיקוני הגשמיות, לזכות בברכה מאת ה', (ש"א י,יט) "אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם": מהרעות והצרות בכלל, ומהרעות והצרות שלנו, שבתוכנו, בפרט. "כי אנשי מקנה היו" = 607, שעושים קנין לה' בכל אשר יעסקו, (ש"ב ז,כב) "על כן גדלת" ונהיית (דב' ב,כא) "עם גדול ורב ורם", (מ"א כ,יג) "וידעת כי אני י-הוה", (עז' ד,ב) "המעלה אתנו": הגוף נאחז ברוח, והרוח תרומם את הגוף. "וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו" = 1191, ובהיפתח לך, בכל רבד בחיים, שערי תשובה ותשועה, (ש"ב טו,כ) "שוב, והשב את אחיך עמך".


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה