וארא, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. שמ' ט,כט: "ויאמר אליו משה: כצאתי את העיר, אפרש את כפי אל י-הוה; הקלות יחדלון, והברד לא יהיה עוד; למען תדע כי לי-הוה הארץ".
עוור הוא זה שאינו רוצה לראות. המהלך פשוט וברור, ובכל צעד וצעד, מתחדשת ההזדמנות לתשובה, או לפחות, לתודעה נכונה. "ויאמר אליו משה: כצאתי את העיר, אפרש את כפי אל י-הוה; הקלות יחדלון, והברד לא יהיה עוד; למען תדע כי לי-הוה הארץ" = 5058; גם החוקים החלים על הסיבה והמסובב, וגם חלוקת התפקידם, הכל ברור: [דה"ב לד,יב] "והאנשים עשים באמונה במלאכה, ועליהם מפקדים יחת ועבדיהו הלוים מן בני מררי, וזכריה ומשלם מן בני הקהתים, לנצח; והלוים, כל מבין, בכלי שיר". ככה, באגודה אחת, ממשיכים ברכה אל העולם.
ראשית, משה יעשה. לעשיתו תהיה תוצאה מוחשית, מופלאת, מהממת. ולאותה תוצאה יש תכלית. "כצאתי את העיר, אפרש את כפי אל י-הוה" = 2356, אשר גם (ברא' יט,כד) "המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת י-הוה", ועל אשר הבטחתי לך, אתפלל: [תהי' לט,ט] "מכל פשעי הצילני; חרפת נבל אל תשימני". אני "אפרש את כפי אל י-הוה" = 1149 (ברא' לט,טו) "כי הרימתי קולי ואקרא" על הישועה המיוחלת, כי כולנו שואלים (ש"א כ,כז) "מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום". ויפקוד על פרעה: (יש' יד,ד) "ונשאת את המשל הזה", כי רעה חשבת וטובה תצא ממך, אשר ילמדו ישראל את הדרך מן העבדות אל החרות.
כתוצאה מתפלת משה, "הקלות יחדלון, והברד לא יהיה עוד" = 1007, וזה מובטח, הרי [מש' כא,כא] "רדף צדקה וחסד, ימצא חיים, צדקה וכבוד". אני אקיים את (עזרא ט,יא) "אשר צוית", (יח' כב,כא) "וכנסתי אתכם", (במ' יא,כא) "העם אשר אנכי בקרבו", ללמדכם אשר (מש' כא,ג) "צדקה ומשפט, נבחר לי-הוה מזבח". ולא (איוב יט,טו) "לזר תחשבני (תחשבוני)" כי דברי טעם המה לטובת האדם; (ש"ב טז,כא) "ושמע כל ישראל".
ויש תכלית לכל המחזה: "למען תדע כי לי-הוה הארץ" = 1046, הרי [איכה ג,כב] "חסדי י-הוה כי לא תמנו, כי לא כלו רחמיו", (יח' יח,ד) "הן כל הנפשות לי הנה". וכשתראו חלילה צרה הבאה עליהם, דעו (ירמ' יז,יג) "כי עזבו מקור מים חיים, את י-הוה". אז התעורר, חזור בתשובה על הסטיה, בקש טוב ואמת לך ולאשר לך, (יח' כח,ב) "ותתן לבך כלב א-להים", לגלות ולהמשיך ולהגשים ישועה בימיך.
ראשית, משה יעשה. לעשיתו תהיה תוצאה מוחשית, מופלאת, מהממת. ולאותה תוצאה יש תכלית. "כצאתי את העיר, אפרש את כפי אל י-הוה" = 2356, אשר גם (ברא' יט,כד) "המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת י-הוה", ועל אשר הבטחתי לך, אתפלל: [תהי' לט,ט] "מכל פשעי הצילני; חרפת נבל אל תשימני". אני "אפרש את כפי אל י-הוה" = 1149 (ברא' לט,טו) "כי הרימתי קולי ואקרא" על הישועה המיוחלת, כי כולנו שואלים (ש"א כ,כז) "מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום". ויפקוד על פרעה: (יש' יד,ד) "ונשאת את המשל הזה", כי רעה חשבת וטובה תצא ממך, אשר ילמדו ישראל את הדרך מן העבדות אל החרות.
כתוצאה מתפלת משה, "הקלות יחדלון, והברד לא יהיה עוד" = 1007, וזה מובטח, הרי [מש' כא,כא] "רדף צדקה וחסד, ימצא חיים, צדקה וכבוד". אני אקיים את (עזרא ט,יא) "אשר צוית", (יח' כב,כא) "וכנסתי אתכם", (במ' יא,כא) "העם אשר אנכי בקרבו", ללמדכם אשר (מש' כא,ג) "צדקה ומשפט, נבחר לי-הוה מזבח". ולא (איוב יט,טו) "לזר תחשבני (תחשבוני)" כי דברי טעם המה לטובת האדם; (ש"ב טז,כא) "ושמע כל ישראל".
ויש תכלית לכל המחזה: "למען תדע כי לי-הוה הארץ" = 1046, הרי [איכה ג,כב] "חסדי י-הוה כי לא תמנו, כי לא כלו רחמיו", (יח' יח,ד) "הן כל הנפשות לי הנה". וכשתראו חלילה צרה הבאה עליהם, דעו (ירמ' יז,יג) "כי עזבו מקור מים חיים, את י-הוה". אז התעורר, חזור בתשובה על הסטיה, בקש טוב ואמת לך ולאשר לך, (יח' כח,ב) "ותתן לבך כלב א-להים", לגלות ולהמשיך ולהגשים ישועה בימיך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה