ויחי, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. ברא' נ,כב: "וישב יוסף במצרים, הוא ובית אביו; ויחי יוסף מאה ועשר שנים".
עודנו שליט, "וישב יוסף במצרים, הוא ובית אביו" = 1305, כולם יחדיו בני יעקב, אומה מאוחדת בגלותה הנסגרת עליה, (דב' כא,יג) "ובכתה את אביה ואת אמה". ומעתה, יתגלה (ש"א ז,ג) "אל כל בית ישראל לאמר" אשר (ירמ' נ,לד) "י-הוה צבאו-ת שמו, ריב יריב" ולפי זכרו ינהגו לעולם, ונגזר (יח' יח,ג) "משל (משול) המשל הזה בישראל", שהם יחוו בעצמם את האב-טיפוס של הירידה שלצורך עליה, ואת תולדתה, הדרך מהעבדות אל החרות.
ובכן, רק עכשיו שטיפל באביו שבע עשרה שנה כמנין השנים שאביו טיפל בו, ולאחר שכל בית אביו אתו והוא בבחינת מלך על כולם, אפשר לומר שנחה נפשו "וישב יוסף במצרים" = 856, ובהודיה קם (במ' ה,כה) "והניף את המנחה לפני י-הוה" כי לקדושה נתכוון גם בחלומותיו וגם לעת מימושם, והלך (מ"ב כא,כא) "בכל הדרך אשר הלך אביו". כי ידוע אשר "הוא ובית אביו" = 449 באגודה אחת יכולים לתקן את הנדרש, ללמוד למצוא כל אחד את החן שלו בעיני הזולת ואת ערך עצמו בהשתקפו ברעהו כנאמר (מש' כז,ב) "יהללך זר ולא פיך". (יש' כו,כא) "כי הנה י-הוה יצא (יוצא) ממקומו" כי גם השכינה גלתה אתם, (ש"ב יט,ט) "ויבא כל העם לפני המלך" בעתו (ברא' לט,טז) "אל ביתו", מביאים (במ' כב,מ) "בקר וצאן" אל (במ' י,כא) "המקדש" (ויק' ה,י) "כמשפט"; (מש' כה,כה) "ושמועה טובה" תתעורר לקבל שב (מ"א ח,לב) "ולהצדיק צדיק", כי (תהי' כח,ב) "בשועי אליך" תקבלני ותוליך אותי לישועתי. (תהי' נד,ח) "אודה שמך י-הוה כי טוב". "ויחי יוסף מאה ועשר שנים" = 1212, (תהי' מ,ב) "וישמע שועתי" כי [תהי' לד,כג] "פדה י-הוה נפש עבדיו, ולא יאשמו כל החסים בו". וכל אשר יעבור עלינו טרם יוציא ה' אותנו ממצרים, דרך חינוך וחנוכה, להקנות לנו את צורת האדם (מש' כה,הח) "אשר אין מעצר לרוחו", ויהיה ראוי לחרות עולם, (מש' ג,ב) "ושנות חיים ושלום".
כי הנפילה אל הגלות הזו, "וישב יוסף במצרים, הוא ובית אביו; ויחי יוסף מאה ועשר שנים" = 2517 וכעבור שלושה דורות יושיעם ה' (ירמ' כג,ד) "והקמתי עליהם רעים ורעום, ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו, נאם י-הוה"; ואז העם המתוקן מתוך כך שכל אחד עובד בתיקון עצמו כלפי זולתו, ינחל את חרותו להיות אור לגוים, [תהי' יט,ו] "והוא כחתן יצא מחפתו, ישיש כגבור לרוץ ארח".
חזק, חזק, ונתחזק!!!
עודנו שליט, "וישב יוסף במצרים, הוא ובית אביו" = 1305, כולם יחדיו בני יעקב, אומה מאוחדת בגלותה הנסגרת עליה, (דב' כא,יג) "ובכתה את אביה ואת אמה". ומעתה, יתגלה (ש"א ז,ג) "אל כל בית ישראל לאמר" אשר (ירמ' נ,לד) "י-הוה צבאו-ת שמו, ריב יריב" ולפי זכרו ינהגו לעולם, ונגזר (יח' יח,ג) "משל (משול) המשל הזה בישראל", שהם יחוו בעצמם את האב-טיפוס של הירידה שלצורך עליה, ואת תולדתה, הדרך מהעבדות אל החרות.
ובכן, רק עכשיו שטיפל באביו שבע עשרה שנה כמנין השנים שאביו טיפל בו, ולאחר שכל בית אביו אתו והוא בבחינת מלך על כולם, אפשר לומר שנחה נפשו "וישב יוסף במצרים" = 856, ובהודיה קם (במ' ה,כה) "והניף את המנחה לפני י-הוה" כי לקדושה נתכוון גם בחלומותיו וגם לעת מימושם, והלך (מ"ב כא,כא) "בכל הדרך אשר הלך אביו". כי ידוע אשר "הוא ובית אביו" = 449 באגודה אחת יכולים לתקן את הנדרש, ללמוד למצוא כל אחד את החן שלו בעיני הזולת ואת ערך עצמו בהשתקפו ברעהו כנאמר (מש' כז,ב) "יהללך זר ולא פיך". (יש' כו,כא) "כי הנה י-הוה יצא (יוצא) ממקומו" כי גם השכינה גלתה אתם, (ש"ב יט,ט) "ויבא כל העם לפני המלך" בעתו (ברא' לט,טז) "אל ביתו", מביאים (במ' כב,מ) "בקר וצאן" אל (במ' י,כא) "המקדש" (ויק' ה,י) "כמשפט"; (מש' כה,כה) "ושמועה טובה" תתעורר לקבל שב (מ"א ח,לב) "ולהצדיק צדיק", כי (תהי' כח,ב) "בשועי אליך" תקבלני ותוליך אותי לישועתי. (תהי' נד,ח) "אודה שמך י-הוה כי טוב". "ויחי יוסף מאה ועשר שנים" = 1212, (תהי' מ,ב) "וישמע שועתי" כי [תהי' לד,כג] "פדה י-הוה נפש עבדיו, ולא יאשמו כל החסים בו". וכל אשר יעבור עלינו טרם יוציא ה' אותנו ממצרים, דרך חינוך וחנוכה, להקנות לנו את צורת האדם (מש' כה,הח) "אשר אין מעצר לרוחו", ויהיה ראוי לחרות עולם, (מש' ג,ב) "ושנות חיים ושלום".
כי הנפילה אל הגלות הזו, "וישב יוסף במצרים, הוא ובית אביו; ויחי יוסף מאה ועשר שנים" = 2517 וכעבור שלושה דורות יושיעם ה' (ירמ' כג,ד) "והקמתי עליהם רעים ורעום, ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו, נאם י-הוה"; ואז העם המתוקן מתוך כך שכל אחד עובד בתיקון עצמו כלפי זולתו, ינחל את חרותו להיות אור לגוים, [תהי' יט,ו] "והוא כחתן יצא מחפתו, ישיש כגבור לרוץ ארח".
חזק, חזק, ונתחזק!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה