וארא, עליה ה, הוד בשבוע

וארא, עליה ה, הוד בשבוע. שמ' ח,ט: "ויעש י-הוה כדבר משה, וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת".

צדיק מבטל את רצונו בפני רצון בוראו, מפני האמת שהיא גם היופי והבריאות והשלום. הצדיק נתבטל לה', מבקש טוב תכליתי לעולמו. אז, הצדיק גוזר וה' מקיים. "ויעש י-הוה כדבר משה, וימתו (וימותו) הצפרדעים מן הבתים, מן החצרת, ומן השדת" = 4089; בזכות אשר [שמ' ג,א] "ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין; וינהג את הצאן אחר המדבר, ויבא אל הר הא-להים, חרבה", שהוא רועה טוב ונאמן הדואג לצאנו, ומתוך כך, יזכה לרעות ולנהוג גם את צאן ה' אל אותו הר הא-להים, אל חורב, הוא הר סיני. כי משה "היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין" = 2096 והוא ידע את צרות אחיו וכאב לו וצר לו בכאב של רועה, והתפלל (תהי' קמג,ז) "י-הוה, כלתה רוחי. אל תסתר פניך ממני"; ובזכותו אף "יתרו חתנו כהן מדין" = 1269 יתברך: (יש' כט,ו) "מעם י-הוה צבאו-ת תפקד". כי משה רועה "את צאן יתרו חתנו כהן מדין" = 1801 ומתבונן ומישב את דעתו, [איוב כח,כח] "ויאמר לאדם: הן יראת אדנ-י היא חכמה, וסור מרע: בינה", ובאלו תמצא את הישועה.

לא בחינם יקום "ויעש י-הוה כדבר משה" = 983, כי אם באשר מבקש משה לעשות (מ"א ח,יז) "לשם י-הוה א-להי ישראל" (ברא' לה,ב) "אשר בתככם", ומתוך שהרצון הצח עולה עד השמים למצוא חן, ייטיב מן השמים על הארץ (יח' ד,ג) "לבית ישראל", (רות א,ו) "לתת להם לחם" די פרנסתם. אך אם יקרה אשר (ירמ' ו,כ) "עלותיכם לא לרצון" כי סרתם מן הדרך הטובה, (נחמ' ט,ל) "ותעד בם ברוחך, ביד נביאיך, ולא האזינו", אז הברכה תהיה תלויה עד אשר יתעוררו (דה"ב לא,א) "וישובו כל בני ישראל", (במ' י,כא) "והקימו את המשכן" בתוך לבם לעשות (ויק' ו,ח) "ריח ניחח אזכרתה לי-הוה", (ש"א כה,ו) "וכל אשר לך: שלום".

וימותו "הצפרדעים" = 499 בקידוש ה' גדול, כאמרם אל המצרים: ה', אשר בידו כל (יש' ג,טו) "צבאו-ת" עולם, (שמ' ג,יד) "שלחני אליכם", (מ"ב ט,כה) "וי-הוה נשא עליו" את אשר עשינו בכם, למען ידעו ישראל וכל הגוים אשר אין עוד מלבדו (יש' לא,ג) "ומצרים אדם ולא אל", (תהי' עח,ו) "ויספרו לבניהם" אשר (דה"ב יח,יח) "הנה דברי הנבאים פה אחד טוב" אומרים לקהל (עזרא ג,ה) "המקדשים (המקודשים)".

מתו כל הצפרדעים "מן הבתים מן החצרת ומן השדת" = 2145, ללמד אותנו שההתעוררות לגאולה באה מתוך התיקון העצמי, התבטלות האדם אל מידות בוראו, כי הקהילה תעמוד מאחורי הצדיק, והצדיק יגזור וגזרתו תתקבל במרומים להתבצע על פני הארץ, כנאמר: [דב' לב,א] "האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי".