יום שלישי, 18 בנובמבר 2014

תולדות, עליה ד, נצח בשבוע

תולדות, עליה ד, נצח בשבוע. ברא' כו,כג: "ויעל משם באר שבע".
לא מספיק מלך טוב כדי ליישר את דרכי העם. על אף שאבימלך צדיק, יודע את ה' וירא ממנו ואף מוקיר טובה, פלשתים יעמדו על טבעם ויריבו על כל באר שיצחק ועבדיו יחפרו, ויגשו לחמסו תחת כל תרוץ. ארץ פלשתים היא, כידוע, חבל עזה; ואמנם אינם מזרעם, גם יושביה הנוכחיים אוחזים בטבעם של קודמיהם, ומזדהים עם החמס כדרך חיים גרידא, ואין משנה לכך מה יפול בחלקם או מי יהיה שליט עליהם. לאחר שחפר עוד שלושה בארות באיזור נחל גרר אשר בקצה ארץ פלשתים וגם אותם באו לחמסם מידו, יצחק פונה אל ארץ רחבת ידים; "ויעל משם באר שבע" = 1071, הבדיל את עצמו מהאויב ולא בקש לעצמו כלום מהבלי העולם הזה, כי אם [תהי' קיט,יז] "גמל על עבדך אחיה, ואשמרה דברך": אנא ה', תן מחיה לי המגדיר את עצמי עבדך, מזוהה בטוב ובחיים ובצדק, לא על מנת שאיכבד אלא רק למען אשמור את דברך, אקדש את שמך ואת החיים עצמם בעולמך. אנא ה', תן לי לזכות במובטח על ידי נביאיך אשר (תהי' לז,כט) "צדיקים יירשו ארץ", לא על מנת שאוחז באשר לך, אלא על מנת שאהיה הוכחה חיה לאמתתך. 
אז הגדיר יצחק את עצמו מפני אויב, "ויעל משם" = 496 אך לכבוד "מלכות" שמים, לשבת (במ' לו,ט) "בנחלתו". כי עבודת הגבור תהיה להתעלות מעל לכל שפלות וארציות עד שיתקימו דברי משה ע"ה: (דב' לב,מג) "הרנינו גוים עמו", וכפי שמפרש שם רש"י: לאותו הזמן ישבחו כל הגוים את ישראל, ויאמרו: ראו מה שבחה של אומה זו שדבקו בהקב"ה בכל התלאות שעברו עליהם, ולא עזבוהו, יודעים היו בטובו ובשבחו - עכ"ל. ואם תהיה עליך (תהי' נה,ו) "יראה ורעד" ונראה שחלילה הופקרת (איוב יט,ז) "ואין משפט", זה רק מפני ששום דרך הועילה לאחד את העם באמת להיות ערב איש לרעהו ולקום באגודה אחת לתקן שלום, עד שמתוך האימה נבכה מחוסר אונים, עורים מתוך כאב, עד שמתוך שברון לבבנו אשר סרבו להתרכך, יקום (שמ' לה,א) "ויקהל משה" את הצבור כולו סביב דבר ה', ומשמים תבוטל הצרה, ורק אז (ירמ' כג,יז) "שלום יהיה לכם". כי תמיד (תהי' עח,נט) "שמע א-להים". ורק העם לא שמע.  
ואם נבין בשכל ישר את הבא עלינו, נדע שלא מספיק לברוח מהצורר אותנו מבחוץ אל הארץ המובטחת. לא מספיק להגיע לארץ ישראל ולבנות בתים ולהקים מדינה וצבא ולמנות עלינו שולטים. כי השלום עומד על כך שנעלה דוקא "באר שבע" = 575, אל הבאר ממנו שואבים שבעת קני המנורה את השמן למאור, להאיר באור ערב מבית קודש הקודשים על העולם כולו. שנעלה ונתגלה התגלמות של אותו באר, ההופך אותנו למאור לכל גויי הארץ. ועולים אל באר שבע כשנודעים על אשר "ויהי דבר י-הוה אלי לאמר" (פסוק שלם המופיע בספרי זכריה יחזקאל וירמיהו, סה"כ מ"ה פעמים, כמנין אד"ם, כמנין גאול"ה), ואז מכניעים את "יצר הרע". מתודעה זו נגש (ש"א א,כו) "להתפלל" באמת, מכל לב האומה כולה, ויהיה כהוראת שעה המצווה (ירמ' מח,ו) "מלטו נפשכם"; כי להתעורר הפך להיות ענין של פיקוח נפש ממש, כי הכל בוער סביב וכבר בקרבנו ממש כבר בוער; ושביל המלך נהפך ליציאת חרום אליה לרוץ, אולם מתוך יראה, עם לב טוב החפץ באהבה.


2 תגובות:

  1. העיר והאיר לדברי אלו בפייסבוק (בקבוצתנו "רצוא ושוב") חברי הרב אריאל דון:
    דברים נפלאים כדרכך בקודש ...ושים לב שחז"ל אמרו הרואה באר בחלום יצפה לשלום ,ונמצא שכל מה שהפלשתים סתמו זה באמת את דרכי השלום והברכה ,כי השלום הוא הכלי המחזיק את הברכה .ועוד דבר מעניין שמתי לב ,שהשמות של הקדושים הי"ד הם : משה טברסקי אריה קופינסקי קלמן זאב לוין ואברהם גולדברג .והגימטריה שלהם היא = 2186 .ויוצא אותו דבר כמו הפסוק בתהלים פרק פח: עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני
    ואם נוסיף לשמותיהם את הכולל אשר מורה על מיתוק הדין כנודע מדברי האריז"ל יוצא הפסוק בתהילים קמ"ט :לעשות בהם משפט כתוב הדר הוא לכל־חסידיו הללו־יה .

    וכן השבתי לדבריו:
    ממש תודה לך, אחי הטוב, על דבריך המעשירים את הכלים לתקן בהם את התבונה, להתפעל מנשגבות התכלית לכל דבר, להתפלא מדיוק ההשגחה הפרטית החלה מאת בורא העולם על כל נברא כפי על הבריאה כולה. יהי רצון מאתו ית', והשתדלותנו להמתיק את האימה בדרכי הפרד"ס, תתוסף לרעידת ותחינת כל הצדיקים למען ישועה ושלום.

    השבמחק
  2. ועוד הוסיף שם הרב אריאל דון:

    צודק ידיד יקר ,הדרך שלך איך לראות את המציאות שווה הון רב, כי אפשר לראות את הרוע ולהיות עצוב נורא ,ומזה לא יצא שום דבר טוב .ואפשר להפוך כל רע לטוב ,וככה גם מהדברים הקשים הללו יצא משהו טוב ,וכדברי שמשון הגיבור אשר נלחם בפלשתים אשר אמר את המשפט "מעז יצא מתוק" .והנה הגמרא מספרת על פפוס בן יהודה שנתפס על חוסר נאמנות למלכות רומי אשר שלטה בימיו ,והכניסו אותו לכלא ,ושם פגש את מכרו רבי עקיבא שגם נתפס לכלא אחרי שעבר על הצו אסור ללמד תורה ברבים . במפגש הזה ,אותו פפוס אשר תמיד לעג לרבי עקיבא עקב הצלחתו בעסקים ושליטה ,וראה ברבי עקיבא יצור מיותר ושפל ,כאן בתחתית ,כבר הודה במעלתו של רבי עקיבא ואמר לו את המשפט הידוע ... "אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לי שנתפסתי על דברים בטלים " והנה מעבר לפשט הפשוט האומר ששבח את רבי עקיבא שנלכד לפחות מסיבה טובה ביחס אליו אשר נלכד על שטויות והבלים ,בוודאי שהוא התכוון גם לזה ,שאם בין כך נתפסת לפחות תהפוך את הישיבה בכלא לתורה ולמתוק הדין ועל זה אמר לו שנתפסת על דברי תורה כי התורה תופסים בך גם בכלא ,ולא כמו פפוס העלוב שגם עכשיו הוא תפוס בידי הדברים בטלים ...

    השבמחק