יום ראשון, 15 במרץ 2015

ויקרא, עליה ב, גבורה בשבוע

ויקרא, עליה ב, גבורה בשבוע. ויק' ב,ג: "והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו, קדש קדשים מאשי י-הוה".
נדבת קרבן מנחה, המורכבת מסולת עם שמן ולבונה, באה לרוב מהעניים; על כן, היא תחשב כהקרבת האדם את נפשו ממש לפי ה'. לעת העלאת המנחה, הכהן יקח קומץ שלם ממנה ויקריבנו על המזבח. "והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו" = 1655, ובזאת תשיג הברכה (ירמ' לד,ח) "את כל העם אשר בירושלם", את כל אשר בבחינת ירושלים, חיבור של אהבה בין העולמות העליונים והתחתונים. מן הסתם, חשיבות המנחה לה' קשורה לחשיבות הנותר ממנה, הנועד "לאהרן ולבניו" = 390, אשר מטבע תפקידם משקפים בחינת (ברא' א,ח) "שמים", ממשיכים אור (שמ' כה,לה) "מן המנרה", (יש' ס,ב) "וכבודו עליך יראה". כי אם לא את ה' תירא, (ירמ' מט,ה) "הנני מביא עליך פחד" להזכירך את (דב' לג,כט) "מגן עזרך", כי (יש' מג,ט) "כל הגוים נקבצו יחדו", (דב' ט,כט) "ובזרעך הנטויה" תציל את חסידיך, (שמ' לב,ו) "ויקמו (ויקומו) לצחק" (יש' מב,כא) "למען צדקו".
כי דוקא הנותר מהמנחה, שזה חלקם של הכהנים, יכונה "קדש קדשים מאשי י-הוה" = 1235, כי ענין כל תורת הא-להים אשר מסרה לאדם הוא (מש' כא,ז) "לעשות משפט", להיות כל העם בבחינת (יהו' ג,ח) "נשאי ארון הברית", [תהי' קטו,יח] "ואנחנו נברך י-ה מעתה ועד עולם, הללוי-ה".


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה