יום שישי, 7 באוגוסט 2015

עקב, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע

עקב, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. דב' יא,כב: "כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה, לאהבה את י-הוה א-להיכם, ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו".
משה בא להזכיר לנו את נוסחת השלום הפרטי והכללי, בדרכי תשובה ואהבה. הרי החוקים הנדרשים לשלום אמתי כלולים בתורה; ומוצבת תמיד בפני האדם הדרך חזרה אל המוטב: כי אם שמור תשמרון בשמירה כפולה את "כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם" = 1793, בא לפתוח שערי תשובה (מלא' ג,ז): "ולא שמרתם?: שובו אלי ואשובה אליכם". אם האדם ישוב אל ה', ה' כבי' ישוב אל האדם.
הדרך אל התשובה זורמת מבפנים, אל ביטויה החצוני. ראשית כל, בלב, "לאהבה את י-הוה א-להיכם" = 576, ענין (תהי' לד,טו)  "סור מרע" בהחלטה נועזת, ומשם לגלות אשר (תהי' מב,ג) "צמאה נפשי" לדעת את (הוש' יב,ו) "א-להי הצבאות י-הוה" ולאהבו (תהי' קמה,ט) "על כל מעשיו"; ואם לזאת תכוון, יקום ה' (במ' ו,כד) "וישמרך".
כל עוד אתה הולך בדרכי ה', אתה ניצול. "ללכת בכל דרכיו" = 772, משמעותו להיות קל כנשר ועז כארי מתוך (ברא' ב,ט) "הדעת טוב ורע" בבירור רב, (תהי' לג,ד) "כי ישר דבר י-הוה". ככל שאהבתך תגדל וכן מעשיך יהיו בדרכי ה' באמונה, (מ"א ב,ב) "והיית לאיש" אשר צלם א-להים בפניו, ויזמין לך הבורא ית' אהבה ארצית כדוגמת אהבתו אותך, באמרו (ברא' ב,יח) "אעשה לו עזר כנגדו". (דב' ה,כט) "והארכתם ימים" בטוב על אדמתך.


ומשם, הדרך אל השלום, אל השלמות, מתוך דבקות של שני בני זוג המשמשים עזר האחד לזולתו, ומתיחדים בבוראם בכל מחשבה, דיבור ומעשה. "ולדבקה בו" = 155, שלב ההמתקה של כל דרכי האדם, אינו ענין הקורה בנפש או בשכל או בלב, כי אם דוקא (ברא' ז,ח) "על האדמה", דוקא (יהו' ד,כד) "כל הימים"; דבקות תמימה מלאה שמחה, המצמיחה תודעה חדשה באשר ה' משגיח ושומר על אוהביו, (ברא' לה,ג) "ויהי עמדי" תמיד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה