מדרש אשאביאל. כי תשא, עליה ו, יסוד בשבוע. שמ' כג,יט - לד,כו: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית י-הוה אלהיך. לא תבשל גדי בחלב אמו"

מדרש אשאביאל. כי תשא, עליה ו, יסוד בשבוע. שמ' כג,יט - לד,כו: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית י-הוה אלהיך. לא תבשל גדי בחלב אמו".

שתי מצוות הפועלות ביחד. מצד אחד, כל שנה, הברכה הראשונה בה תתברך מאדמתך לא תקחנה לך, כי אם תקריב אותך לה' בבית המקדש. ולא סתם כל פרי, אלא את הפירות הכי מובחרים משבעת המינים המיוחדים בהם נשתבחה ארץ ישראל, מהם תקח. ומצד שני, באופן קבוע, כשאתה מכין מעדנים מהבשר הכי רך וטוב (ומשם, מכל בשר), לא תשתף בתבשיל חלב, הנועד להחיות את הבהמה בעודנה חיה; כי שתי קצוות אלו ביחד, בשר הבהמה שנשחטה והחלב שנוצר בדדי אימה להזינה, יהיו קשים ללב הרגיש, ולבך יתקשה כדי לסבול אותם, ולבך הרחמן יתאכזר אל הבריות להיותך רע. המצוה הראשונה תעורר אותך להודות למקור המשותף לכל הברכה אשר לך; המצוה השניה, תשמור על תקינות לבך הטוב, לזכותך בהתחדשות והמשכיות הברכה השורה עליך, הנשפעת ממך בעולמך.

הרי כנ"ל: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית י-הוה אלהיך" = 2531, הרי הגנך מכל רע והביס את אויביך, כי אל מול עיניך, [שמ' טו,ד] "מרכבת פרעה וחילו ירה בים, ומבחר שלשיו טבעו (טובעו) בים סוף", וכן [שמ' טו,י] "נשפת ברוחך כסמו ים, צללו כעופרת במים אדירים". וכשתודה על הברכה באופן פעיל, בכך שאת מיטב פירותיה תקריב לה', אז תיעשה עוד ועוד גלויה ההשגחה הצמודה של הבורא (המודע והיודע ומקור כל המידע), המשרה על הויתך הסופית ביטוי לאורו האינסופי: [ירמ' ג,טו] "ונתתי לכם רעים (רועים) כלבי, ורעו אתכם דעה והשכיל", לעשותכם טובים בדרכי רחמים.

ומאז שהכל תלוי בטוב לבך, "לא תבשל גדי בחלב אמו" = 869, הרי (תהי' קיט,צה) "לי קוו רשעים לאבדני", ואני בעצמי אתאכזר וארשע? הרי נושעת פעם בפעם כי ישועה (תהי' פה,יב) "מארץ תצמח", ודוקא מארץ אשר נתברכה במעשך הטוב, (דב' כח,ב) "ובאו עליך כל הברכות האלה" לברך את האדם ועמו (מ"א ז,א) "את כל ביתו", לעשותך רחמן, כנאמר (יש' ל,יח) "לרחמכם, כי אלהי משפט י-הוה". [תהי' ל,יג] "למען יזמרך כבוד ולא ידם, י-הוה אלהי לעולם אודך". וכל הטוב נועד (אסתר ט,א) "להעשות ביום". (ברא' מה,א) "ולא יכל יוסף להתאפק", כי הוא אמת בפעולה, ואין האמת הטוב סובל דיחוי.