מדרש אשאביאל. כי תשא, עליה ב, גבורה בשבוע. שמ' לב,יד: "וינחם י-הוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו".
התנקשות קצוות: משה מקבל לוחות הברית על הר סיני, בעוד בעמק נוצר עגל זהב. וחרה אף ה' על העם: על פי צדק, בני ישראל התחיבו בהכחדה. רק משה, הרועה הנאמן, עמד על שלום העם; קם המנהיג הצדיק והמסור לטעון כסנגור הכי קנאי ודרש להזכיר זכות אבות על הבנים, וזכות דורות אשר יבואו, "וינחם י-הוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו" = 2179. זאת, בעוד [במ' כג,יט] "לא איש א-ל ויכזב, ובן אדם ויתנחם. ההוא אמר ולא יעשה, ודבר ולא יקימנה"?. אך העולם מתנהל במידת הרחמים, ורחמנא ליבא בעי, ואין ריח ניחוח מסוגל יותר להמתקת הדינים מאשר תפלתו של צדיק: (דה"ב ו,לט) "ושמעת מן השמים ממכון שבתך", אשר העם אשר צוית עליו מצוותיך כאמרי להם (דב' כו,טז) "ושמרת ועשית אותם" שב בתשובה שלמה על בגידתו הנוראה, והוא בבחינת עני ואביון לפניך, וכנגד מידותיך צוית עליו (דב' טו,יא) "פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך", ואיך אתה לא תמחול? [במ' יז,טו] "וישב אהרן אל משה, אל פתח אהל מועד, והמגפה נעצרה"; אך רק גזרת השמד התבטלה, היא "הרעה אשר דבר לעשות לעמו" = 1939, כי יתר הנראים כעונשים על המעשה אינם כי אם תולדות טבעיות ממעשה העגל ולא גזרות שמים עצמן. ולבל יכשלו עוד ויתרוממו ויטהרו עד אשר כליהם יהיו שוב מסוגלים לאור עליון, יעמדו (במ' ג,כח) "שמרי משמרת הקדש" (במ' ג,ז) "ושמרו את משמרתו" להשפיע טוב ושלום לאמור [תהי' יז,טו] "אני בצדק אחזה פניך, אשבעה בהקיץ תמונתך"; (מש' י,כח) "ותקות רשעים תאבד".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה