מדרש אשאביאל. מהקריאה לפסח, יום ה, הוד בחג. שמ' לד,ח: "וימהר משה, ויקד ארצה וישתחו".
אל מול האמת, אל מול המשימה בה נועדת להשפיע טוב לעולמך, לא רק שאין מה להתעכב או להתמהמה, אלא שכל ההפך הוא הנכון: "וימהר משה, ויקד ארצה וישתחו" = 1752, ובכח אותה דבקות נאמנה לדבר הבורא ית', [ויק' כג,מד] "וידבר משה את מעדי י-הוה אל בני ישראל", עליהם מצווים כולנו כנאמר: (דב' ו,ג) "ושמרת לעשות".
זו ההתנהגות אשר תצביע על רבי, על מנהיג ראוי להוביל מהלכים של גאולה: יזדרז לצווי השעה, "ויקד ארצה וישתחו" = 1146, לאמור [תהי' לא,כב] "ברוך י-הוה, כי הפליא חסדו לי בעיר מצור", שרחם (ירמ' מד,יג) "על היושבים בארץ מצרים", ובא (שמ' ו,כז) "להוציא את בני ישראל" מעבדות לחרות ונתן להם (מש' ו,כג) "תוכחות מוסר"; (יהו' ו,כ) "ויריעו העם תרועה גדולה". (יח' כח,כה) "ונקדשתי בם לעיני הגוים"; וכדוגמת גאולת מצרים לעם ישראל, כן בעולם (יח' לח,טז) "באחרית הימים תהיה". כי (מלא' א,ב) "אהבתי אתכם, אמר י-הוה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה