משפטים, עליה ד, נצח בשבוע

משפטים, עליה ד, נצח בשבוע. שמ' כג,ג: "ודל לא תהדר בריבו".

אמנם הוצאת הדין אל הפועל טוב שתתמתק ברחמים להביא את הצדק לבחינת צדקה, המשפט עצמו צריך להיות ישר ומדויק, באשר אותם חוקים וכללים יחולו על כולם: לא תשפוט ביתר חומרה את העשיר, "ודל לא תהדר בריבו" = 900; רחם עליו באמרו [איוב יט,יד] "חדלו קרובי, ומידעי (ומיודעי) שכחוני", כי אף נגזלו ממנו הבארות (ברא' כו,טו) "אשר חפרו עבדי אביו" וחייו (תהי' קז,י) "חשך וצלמות"; (מ"א ח,מז) "ושבו והתחננו אליך" כי (ברא' מב,לה) "הם מריקים שקיהם" ולא משיגים ישועה. ואתה תקח (דב' כח,יב) "את כל מעשה ידך", (מש' כד,כז) "ובנית ביתך" באופן שיקל גם עליהם (דה"ב ו,ז) "לבנות בית" בזכותך, (מ"ב ז,ח) "ויבאו אל אהל אחד ויאכלו וישתו", (מ"א א,מה) "ויעלו משם שמחים".
ובכל זאת תקפיד במשפט צדק, ודל "לא תהדר בריבו" = 860, ולא תטה ליפותו או לרכך את משפטו אף (ברא' יד,כג) "אם מחוט ועד שרוך נעל"; כי עליך נתתי שתגזור דין של אמת אולם אני (מש' כד,כט) "אשיב לאיש כפעלו". ודוקא ממידת האמת (ויק' כה,כט) "תהיה גאלתו" (ויק' כו,ד) "ונתנה הארץ יבולה" להשביע את כל היושבים בה. (איכה ג,כד) "חלקי י-הוה, אמרה נפשי".