מדרש אשאביאל. בשלח, עליה ג, תפארת בשבוע. שמ' יד,טו: "ויאמר י-הוה אל משה: מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל, ויסעו"

מדרש אשאביאל. בשלח, עליה ג, תפארת בשבוע. שמ' יד,טו: "ויאמר י-הוה אל משה: מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל, ויסעו".

מול העם המבוהל, בין איום המדבר לבין מחסום הים לבין כל צבא מצרים הרודף אחריהם, משה נגש אל האלהים. "ויאמר י-הוה אל משה: מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל, ויסעו" = 2397 ; תכלית כל השנים שעברתם במצרים, ובמיוחד כל אורך התרחשות המכות, איננה כי אם לסגל אתכם לגדולות, שתתקן לעצמך כלים לישועה, כלים לקלוט את אשר יעשה אלהים למען הקימך כעם סגולה לו. באם לא זכית, הישועה תבוא לך אך תחווה אותה בדינים קשים, [דב' כח,לד] "והיית משגע (משוגע) ממראה עיניך אשר תראה", כי לא למדת לראותה בטוב.

דברי ה' "מה תצעק אלי" = 746 שמים (שמ' לד,ל) "את משה" מול אתגר חדש: כל אשר (תהי' נד,ט) "ראתה עיני" הכין אותי לרגע זה, וזעקתי לה' [תהי' קט,כב] "כי עני ואביון אני, ולבי חלל בקרבי". עכשיו, על העם (מש' יט,כז) "לשמע (לשמוע) מוסר", לדבוק באשר [תהי' קטז,ה] "חנון י-הוה וצדיק, ואלהינו מרחם", ואמונתו (מש' כז,יד) "תחשב לו" ותעמוד לזכותו. הרי, "מה תצעק"? = 705. (במ' כה,יח) "כי צררים הם לכם"? הרי כל הבטחות ה' מתקיימות בכם, מעטים ירדתם למצרים והנכם היום (דב' א,י) "ככוכבי השמים לרב". ויודע משה אשר מה שהחל בו ימשיך לעולם, וכאשר מדבר ה' אתו היום כן ידבר תמיד אל העם; (דב' לא,כז) "כי אחרי מותי", (יהו' ז,י) "ויאמר י-הוה אל יהושע" את דברו, וכן לכל דורות העולם. כי לא הותר בידי ישראל מקום לספק. הרי "תצעק אלי" = 701 לודא (שמ' טז,ז) "היש י-הוה בקרבנו", אפילו (במ' טו,יג) "כל האזרח יעשה ככה", הנה התשובה מול עיניכם, (במ' כב,יא) "הנה העם היצא ממצרים" בנסים ובנפלאות; יוצא לדרור ואעשהו חפשי, וכלים בידו להיתקן לחרות.

אלא מה? "דבר אל בני ישראל, ויסעו" = 992. הרי התמיהה על הצעקה כוונה למשה, והפקודה מאתגרת עתה (מ"ב ג,ו) "את כל ישראל". ולא יסעו לבדם. ויוסיף ה' [שמ' לג,יד] "ויאמר: פני ילכו, והנחתי (והניחותי) לך", ותראה את מצרים ואת (ירמ' לג,ט) "אשר אנכי עשה לה". ונקום, כל אשר לב נבון בקרבו וחפץ בטוב, עם כל אשר לנו, (מ"ב ג,יא) "ונדרשה את י-הוה" בקרבנו.