נשא, עליה ד, נצח בשבוע

נשא, עליה ד, נצח בשבוע. במ' ה,כח: "ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא, ונקתה, ונזרעה זרע".

איש מקנא באשתו עד כדי שחושד בה, שמא נטמאה במישהו אחר ובגדה בקדושת ביתו. ויביאנה אל הכהן, אשר ישקה אותה מהמים המרים: אם נטמאה, בטנה יתנפח לפתע והיא תתפגר מתוך יסורים נוראיים. "ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא, ונקתה, ונזרעה זרע" = 1907, אשר יהיה שכרה וגמולה על הבזיון שנהיה מנת חלקה ללא עוול בכפה; והיא תהר באורח של נס גלוי להרבות קידוש השם בארץ, [ברא' יח,ט] "ויאמרו אליו: איה שרה אשתך? ויאמר: הנה באהל", שומרת על קדושתה וצניעותה, והם באים דוקא לבשר לה אשר בעוד שנה היא תלד את יצחק, כי היא נגשה אל ה' בשיר ובדמעה לאמור [תהי' ע,א-ב] "למנצח, לדוד, להזכיר: א-להים, להצילני; י-הוה, לעזרתי חושה", [תהי' קמד,ז] "שלח ידך ממרום, פצני והצילני ממים רבים, מיד בני נכר".
האשה נבדקת על ידי המים המרים, "ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא" = 731, כשרה היא (ברא' ז,ג) "לחיות זרע", כי יעשה שלום כל (יש' יד,יח) "איש בביתו", (ברא' לז,כה) "וישאו עיניהם ויראו" את כל הברכה (ויק' יח,כח) "אשר לפניכם", כי רק (יש' לט,ה) "דבר י-הוה צבאו-ת" (יש' כה,ח) "בלע המות לנצח" כי אחזת בתורה שהיא דברו והיא עץ החיים לתקן שלום בכל ביתך, ואז (מש' יב,יד) "מפרי פי איש" אשר תקן את מידותיו תימשך ישועה לעולם, כי (מש' יב,כה) "דאגה בלב איש ישחנה"; וכדברי המצודת דוד: כשבא דאגה בלב איש, ימעט וישפיל אותה מכמות שהיא, ודבר טוב הוא אם יוכל לעצור כח לשמוח (לשכך בכח השמחה) עוד את הדאגה, ולחשוב כי לטובה בא מה שבא - עכל"ק.
והאשה שהועלבה תעמוד למופת לנפי ה', "ונקתה, ונזרעה זרע" = 1176: [תהי' קטז,יז] "לך אזבח זבח תודה, ובשם י-הוה אקרא", לשים (איוב מ,יט) "ראשית דרכי אל" בארצך, (דה"ב יט,ג) "והכינות לבבך לדרש האלהים". ואם הבנת מדברי זה הקצר להשכיל, (תהי' מד,טו) "תשימנו משל" על כל אורחות חייך, ורעה ישועות בימיך.