חיי שרה, עליה ד, נצח בשבוע. ברא' כד,לד: "ויאמר: עבד אברהם אנכי".
כפי שראינו אתמול, חויית הנס משחררת את אליעזר, הופכת אותו ממצב של עבד כפוף לרבו לבן חורין, המחובר באופן ישיר ומודע לבוראו. ובכל זאת, טוב לאדם שיהיה לו מבחירה רב ומנהיג בעולם הזה. בהתחלת דרכו בעבדות, אליעזר היה מנת חלקו של אברהם, העוזב את ארם נהרים; מתנה מנמרוד הרשע (הוא אביו של אליעזר). עכשיו שהוא בן חורין, יבחר אליעזר "ויאמר: עבד אברהם אנכי" = 662, כי עדיף זנבו של אריה לראשו של עכבר, וכל הקבלה היא על מנת להשפיע, ובחינת הוד בהודאה והודיה משרתת את מידת הנצח, הנצחיות והנצחון, של החיבור אל האלהים. אז (תהי' עא,ט) "לעת זקנה" -וזקן, מי שקנה חכמה-, מבין אליעזר ובוחר להיות עבד לרבו, להוקיר לו במעשה השרות; והיותו עבד אינו מהוה השפלה כי אם ביטוי לתמיהה: (נחמ' ו,יא) "האיש כמוני יברח" אל החושך, במקום שיתברך באור? האיש אמתי יעדיף את החופש היצרי בתוך החושך על המשמעת של האור?
אליעזר בוחר להיות "עבד אברהם" = 324, מידת הנצח המוציאה אל הפועל את החסדים של אברהם בנאמנות. כי על אשר האלהים יאמר אל אברהם, יצהיר אליעזר (דב' ב,ט) "ויאמר י-הוה אלי", אליו עצמו, ויצביע בקהל רב על זכויות אברהם כאמרו (יש' כח,כו) "אלהיו יורנו", (ברא' ט,א) "ויברך אלהים" את אשר ילכו בדרכו, ויהיו מעשיהם (שמ' כט,מא) "לריח ניחח" לפניו. ואז,ישאב (מ"א ח,נו) "מכל דברו הטוב" של אברהם, להשפיע גם הוא ישועות בעולמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה