נח עליה א, חסד בשבוע. ברא' ו,יא: "ותשחת הארץ לפני האלהים, ותמלא הארץ חמס".
איך תבין את החורבן אם לא תעיין בהשתלשלות הגורמים לו? הכל מתחיל מענין השחתת הארץ; וכדברי רש"י: לשון ערוה ועבודה זרה. הארץ -אשר נשחתה בידי אדם- היא המלכות, השתקפות עולם הרוח בעולם החומר, והשתקפות חזרה ממנו אל עולם הרוח. ושני גורמים ראשיים להשחתה, שמתפרשים לשלושה. ערוה, דהיינו גילוי עריות, יחסים אסורים: האדם ההולך אחרי תאוות יצרו הרע, ומספק תאותו באסור לו, כגון בעלי חיים, משכב זכור, קטנות, ארוסות, אשת איש וכן הלאה. עצם המעשה מורה על התמרדות כלפי שמים, הרי היחוד הגופני מיועד ללוות את היחוד הרוחני (בדיוק כמו שאכילת פרי עץ הדעת היתה צריכה להתבצע ממילא, רק שבקדושה וביחד עם פרי עץ החיים), וכל סטיה באחד תורה על התנתקות מהשני. ואותה התמרדות תתורגם מיד לעבודה זרה, הרי היעדר יראת ה' לבל הפר את חוקיו תוביל למציאת והמצאת רשויות ורבונויות קטנות, ארציות, ניתנות לשליטה בידי אדם: אלילים עץ ואבן, מעשה ידי אדם, עשוים בצלם אדם וכדמותו, הניתנים הם ופקודותיהם לשליטת אנוש. עבודה זרה היא עצמה מעשה חמס כלפי הא-להים, ממנה יצמח החמס על פני הארץ, הגזל בין בני האדם, ובקצו גניבת החיים הריהו שפיכות דמים. "ותשחת הארץ לפני האלהים, ותמלא הארץ חמס" = 2552, מצב מולו [עמוס ב,ג] "והכרתי שופט מקרבה, וכל שריה אהרוג עמו, אמר י-הוה". כי [מש' כח,כ] "איש אמונות רב ברכות, ואץ להעשיר לא ינקה", כי הראשון מחובר למקור הטוב, ותועבת ה' השני העובד אך לעצמו. והדברים ברורים, ועל פי רוב יודן הכלל.
וזאת התורה לאשר חפץ להרוס את העולם, חלילה: "ותשחת הארץ לפני האלהים" = 1671. אם אתה רואה רק את עצמך ואפס בלעדיך, ואם אתה רואה רק עולם הזה ואינך מבחין בבלתי נראה לעיני הגוף, הרי תפול בדוגמת [ברא' כה,לב] "ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות, ולמה זה לי בכרה (בכורה)", ודוקא הבכורה היתה הערך הרוחני אשר יכל להציל את פעלו לנצח; [מש' א,טז] "כי רגליהם לרע ירוצו, וימהרו לשפך דם". ולא תועיל החכמה, לא יועילו הידע והמדע המנותקים מהמוסר הישר, כי יבואו הרשעים הנשלטים בידי תאוותם (יח' כח,ז) "והריקו חרבותם על יפי (יופי) חכמתך". ואין הארץ נשחתת על ידי מי שאין להם כלים להשחיתה, כי אם רק על ידי אלו אשר יש בידיהם את הכלים לתקנה, ויטלו אותם (שופ' ב,יא) "ויעשו בני ישראל את הרע" וכל העולם אחריהם עד שהרעה תחזור אליהם חו"ח לאין מושיע; ותקום הארץ, המלכות, השכינה, [ברא' כא,טז] "ותשא את קלה ותבך". ורק התשובה תועיל, אשר מובטח לצדיק אפילו אם הוא לבד ונראה כמשוגע בפני כל: [ירמ' א,ח] "אל תירא מפניהם כי אתך אני להצלך, נאם י-הוה", כי מאז שבת אל ה' בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, (ש"ב ב,יג) "גם י-הוה העביר חטאתך; לא תמות".
אז זה המצב: גילוי עריות, גירוי היצרות הבהמיים ושליטה על ההמונים כהסבת הגזר מול עיני החמור להוליכו לאן שתחפוץ; ועבודה זרה, דהיינו המצאת אלילים, מוסר מזויף של כאילו ערכים מוחלטים המשרתים את השחיתות. "ותמלא הארץ חמס" = 881, כאשר [תהי' קטו,ד] "עצביהם כסף וזהב, מעשה ידי אדם", באמצעותם יכולים הרשעים לגנוב אף (ברא' ט,ה) "את נפש האדם". ואשרי הבוחר להתעלות מעל כל תפאורת השקר, המבלבלת את המילים והמושגים לפקוד אשר (דב' כג,כה) "לא תתן" (דב' כו,יב) "לגר, ליתום ולאלמנה" ולעני אשר בקרבך, כאילו משמים הם נענשים; כאשר בידך נתן ה', בחסדיו האדירים, להושיעם. וה' הטוב (ש"א ב,ט) "רגלי חסידו ישמר", ומתוך המצר, יתגלה [תהי' יח,כ] "ויוציאני למרחב, יחלצני כי חפץ בי". כי לעת קץ מובטח לרשעים אשר (ירמ' ב,ג) "רעה תבא אליהם, נאם י-הוה". ופקודת השעה ברורה ונחרצת, אשר (ברא' כו,כט) "אתה, עתה" תבחר אך בטוב, ולא תתיחס בכלל לעולם הבליעל אשר סביבך, כי מאז שבחרת בטוב ובחיים נהיית אותו (דה"ב כ,ז) "אשר משחו י-הוה", הפעלת את ניצוצו של משיח אשר רדום היה בקרב נשמתך, והעלית את תאותך (ברא' מט,כו) "עד תאות" א-ל עליון, לאמור אשר (ויק' יט,יח) "ואהבת לרעך כמוך: אני"; האני שלי, האנוכי שלי חותם ונחתם באהבה שלמה ומתוקנת לרעי, קם לבטל את החמס מקרב מחני, לעשות צדקה ומשפט בעולמי. יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך, אמר ה'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה