מדרש אשאביאל. שניים עשר ימים לעומר, הוד שבגבורה (לפי סדר אבות ו,ה): זו זכות, ההזדמנות להתאמץ עוד קצת להגדיל את יכולת ההשפעה של התיקון הישר שלנו. עיקרון בחסידות: להביא את כל תלמיד, כל חסיד, להיות כשלהבת העולה מאליה, כעץ חדש מלא חיות חדשה, בלי שכלום ייגרע מזה שממנו יצא הזרע, אלא כל ההפך דוקא. נר דולק המדליק נרות הרבה בלי שיאבד מעצמו כלום. בהוד שבגבורה, כדברי משנתנו, אנו עוסקים "בפלפול תלמידים", בחידודם, בלאתגר אותם כדי שיהפכו לשליחים נאמנים בכל אשר יהיו. לעורר את הזולת אל השמחה והמשמעת והדבקות שלנו: זו דרך ההודאה על התיקון העצמי, וההודיה לכל אשר הובילו אותנו, בהתגלמותה. המתנה הגדולה הניתנת בידינו היום, לעשות חיל בתיקון כל העולמות.
הוד שבגבורה: היעד צריך להיות הכי נשגב כדי שנצחון החוק יתוקן בשלמות ויאריך ימים: להודות במקור היחיד ומיוחד לכל כח וגבורה, ולהודות על ההזדמנות המתגלית בכל רגע, הופכים אותנו לבלתי ישיגים לכל שיברון ויאוש, ואז האמת מתפשטת מתוכנו אל המרחב, כובשת גבולות ומתקינה את שורשי הגאולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה