קדושים, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע

קדושים, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. ויק' כ,כב: "ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם, ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה".

אדם הנוהג כאילו הכל מקרה בעולם, מסיר מעל עצמו את ברכת ההשגחה הגלויה מאת ה', מפקיר כבי' את עצמו לתעלולי הטבע. אך אתם, שמעו דבר תבונה, "ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם, ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה" = 7583, כי מאת ה' הנחלה, והמשכיותה לשלום כרוך בעשיית תורתו בעולם הזה ללא שום סטיה מן הדרך הטובה; עד כדי שיתבע הנביא אף את דוד המלך בתוכחה קשה: [ש"ב יב,ט] "מדוע בזית את דבר י-הוה, לעשות הרע בעינו (בעיני)? את אוריה החתי הכית בחרב, ואת אשתו לקחת לך לאשה, ואתו הרגת בחרב בני עמון", הרי ראשית מחשבתו על בתשבע הוא כבר הכאה בחרב את אוריה, ומתוך כך, אף כשיהרג על ידי בני עמון, יהיה כאילו דוד עצמו הוא המחזיק בחרב. ויש דברים ברומו של עולם ורק הנגלות לנו; וכדברי הגמרא (שבת נו,א): כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה -עכ"ל.
ונודע לכם, "ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם" = 4118, [דב' ו,כה] "וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת, לפני י-הוה א-להינו, כאשר צונו". ועיקר שמירת החוק והמשפט הוא אשר תלמדו "ועשיתם אתם" = 1267, ותצא להיטיב ולעשות שלום בעולמך, כנער היוצא (ש"א יז,טו) "לרעות את צאן אביו", (ש"א טו,ל) "והשתחויתי לי-הוה א-להיך", (דה"ב כט,כח) "והשיר משורר" (מש' ב,כא) "כי ישרים ישכנו ארץ".
אז לא ינהג בך ה' בקרי אלא שתתגלה עליך השגחתו, "ולא תקיא אתכם הארץ, אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה" = 3465; כי אתה יודע את הסוד, ותרבה להשפיע מברכתך ולהעלות למרומים מחשבותיך ודיבורך ומעשיך, עד כדי אשר יקומו [שמ' לו,ה] "ויאמרו אל משה לאמר: מרבים העם להביא מדי העבדה, למלאכה אשר צוה י-הוה לעשת אתה", כי המצוות חביבות עליהם, ויושבים בנחלה (הגשמית והרוחנית, הכללית והפרטית של היחיד) אשר "אני מביא אתכם שמה לשבת בה" = 1659, שם [תהי' צז,יא] "אור זרע (זרוע) לצדיק, ולישרי לב שמחה", ויעשה ה' את כל הטוב (שמ' לב,יד) "אשר דבר לעשות לעמו", אשר מיטיב בדרכו לעשות שלום בעולמו.

Kedoshím, aliah de viernes, Iesód en la semana

Kedoshím, aliah de viernes, Iesód en la semana. Vaikra-Lev. 20,8: "Y cuidaréis mis leyes y las haréis; yo (soy) Hashém, que os consagra".
Primero el resultado, que es una instrucción práctica; y luego, su fuente, causa, origen de que se nutre: "Y cuidaréis mis leyes y las haréis; yo (soy) Hashém, que os consagra" -nuestro verso entero, con valor 3763-; que por medio del cuidado y la acción de la ley suprema, es dado al hombre elevarse hasta una conciencia luminosa capaz de identificar a su Creador, y conocer la sustancia de la acción en que consagrará al hombre para sí. Y como dijo el profeta: [Ez. 15,16] "se hallaron tus palabras y las comeré, y será tu palabra a mí para júbilo y alegría de mi corazón, pues es nombrado tu nombre sobre mí: Hashém, E-lokím de los ejércitos"; que la palabra de Hashém que se revela a él no es como un yugo, como una carga que le es impuesta, sino como comida que siempre le apetece y desea, como un alimento especial que deleita el alma y llena al corazón de regocijo; pues la palabra de Hashém, la ley divina que se revela en el corazón del hombre, activa en su interior un nombre sagrado, una condición sagrada de revelación de lo Alto, llamada "Hashém, E-lokím de los ejércitos" ("Hashém E-lokéi TsebaO-t" = 571), que tiene la fuerza de hacer (Prov. 4,1) "conocer entendimiento" ("ladá'at bináh") a quien sólo pida (Tehilim 119,27) "el camino de tus órdenes hazme entender" ("dérej pikudéja havinéni") (Jue. 4,19) "pues estoy sediento" ("ki tsaméTi"). Y al revelarse la palabra de Hashém (Jos. 10,42) "a Israel" ("leisraEl") (Shemot-Ex. 19,3) "desde la montaña para hacer" ("min hahár leEmór"), (Sam.2 17,3) "todo el pueblo será shalóm" ("kól ha'ám ihiéh shalóm"), e irán (Reyes1 1,49) "cada hombre a su camino" ("Ish ledarkó") para contagiar shalóm, desde dentro de su casa, (Devarim-Deut. 13,8) "y hasta el extremo de la tierra" ("ve'ád ktséh haArets"), (Ez. 34,29)  "y no habrá más reunidos por el hambre" ("veló ihiú 'ód Asuféi rá'av"), como lo explica Rash"i: que no habrá más hombres aplastados por el hambre, por la vergüenza de la escasez y la pobreza. (Lam. 2,16) "Mas éste es el día que hemos aguardado" ("Aj zéh haióm shekivinúhu"), en que también (Tehilim 98,8) "las montañas celebrarán": los ancestros, los patriarcas, los pioneros del pacto sagrado, celebran con nosotros.
La orden es clara: "Y cuidaréis mis leyes y las haréis" ("ushmartém Et jukotái va'asitém Otám" = 3172); [Shemot-Ex. 5,18] "y ahora id, trabajad, y paja no os será dada, y el contenido-cantidad de ladrillos entregaréis", que si sólo actúas con rectitud y caminas con inocencia siempre delante de Hashém (con conciencia presente de Hashém ante tí), ni siquiera necesitarás materias primas porque Hashém batallará por tí y pondrá éxito en tu mano, y todos los frutos que darás serán siempre blancos ("levením", que tradujimos por ladrillos, puede ser leído "levaním", blancos), prístinos de pureza.
Pues está dicho explícitamente: "Yo (soy) Hashém, que os consagra" ("Aní Hashém mekadishjém" = 591), y vine (Shemot-Ex. 28,3) "a consagrarlo, para hacerlo sacerdote de mí" ("lekadshó lejahanó lí") precisamente. Y si camina por mi camino, (Crón.2 25,11) "y conducirá a su pueblo" ("veinhág Et 'amó") con justicia ("su pueblo"-"'amó" es todo lo que hay "con él"-"'imó"), (Jer. 31,19) "recordar-evocar le recordaré-evocaré más" ("zajór Ezkerénu 'ód"), dijo Hashém; (Ec. 8,5) "no conocerá-experimentará cosa mala alguna" ("ló iedá' davár rá'"), (Tehilim 78,24) "y hará llover sobre ellos man-maná para comer" ("vaiamtér 'aleihém mán leEjól") (Tehilim 89,6) "en congregación de (hombres) sagrados" ("bikehál kedoshím"), (Sam.2 18,27) "y a una buena nueva vendrá" ("veEl besoráh továh iavó"); y el conocimiento de Hashém por parte del hombre (Ec. 10,19) "responderá todo" ("ia'anéh Et hakól").

קדושים, עליה ו, יסוד בשבוע

קדושים, עליה ו, יסוד בשבוע. ויק' כ,ח: "ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם, אני י-הוה מקדשכם".

את התולדה, היא ההוראה בפועל; ובעקבותיה מקורה, ממנה היא ניזונה: "ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם, אני י-הוה מקדשכם" = 3763; אשר באמצעות השמירה והעשיה של החוק האלוהי, ניתן לאדם להתרומם עד לתודעה מוארת ומאירה, המסוגלת לקלוט את הזהות של בוראו, ואת מהות מפעלו בהיקדשו את האדם. וכדברי הנביא: [יח' טו,טז] "נמצאו דבריך ואכלם (ואוכלם), ויהי דבריך (דברך) לי לששון ולשמחת לבבי, כי נקרא שמך עלי, י-הוה א-להי צבאו-ת"; שדבר ה' הנגלה אליו אינו כמין עול או משא כבד, אלא כאוכל ממש אליו תמיד להתאוות, כמזון המענג את הנפש וממלא את הלב שמחה; כי דבר ה', החוק האלוהי הנגלה בלב האדם, מפעיל בקרבו שם קדוש, בחינה קדושה של התגלתות מן השמים, המכונה "י-הוה א-להי צבאו-ת" = 571 המסוגלת (מש' ד,א) "לדעת בינה" לאשר רק יבקש (תהי' קיט,כז) "דרך פקודיך הבינני" (שופ' ד,יט) "כי צמאתי". וכהיגלות דבר ה' (יהו' ימ,ב) "לישראל" (שמ' יט,ג) "מן ההר לאמר", (ש"ב יז,ג) "כל העם יהיה שלום", וילכו (מ"א א,מט) "איש לדרכו" להשפיע שלום מתוך ביתו (דב' יג,ח) "ועד קצה הארץ", (יח' לד,כט) "ולא יהיו עוד אספי (אסופי) רעב" (רש"י: טמוני רעב מחמת בושת רעבון ועוני). (איכה ב,טז) "אך זה היום שקוינהו (שקוינוהו)", בו גם (תהי' צח,ח) "הרים ירננו".
הפקודה ברורה: "ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם" = 3172; [שמ' ה,יח] "ועתה, לכו עבדו, ותבן לא ינתן לכם, ותכן לבנים תתנו", כי אם רק תפעל ביושר ותלך בתמימות תמיד לפני ה', גם חומרי גלם לא תצטרך כי ה' ילחם לך ויצליח בידך, וכל אשר תניב לתת יהיה לבן צח טהור.
כי נאמר במפורש: "אני י-הוה, מקדשכם" = 591, ובאתי (שמ' כח,ג) "לקדשו, לכהנו לי" דוקא. ואם ילך בדרכי, (דה"ב כה,יא) "וינהג את עמו" בצדק, (וכוונת "עמו" היא כל אחד את אשר עמו), (ירמ' לא,יט) "זכר אזכרנו עוד", אמר ה'; (קו' ח,ה) "לא ידע דבר רע", (תהי' עח,כד) "וימטר עליהם מן לאכל" (תהי' פט,ו) "בקהל קדשים", (ש"ב יח,כז) "ואל בשורה טובה יבוא"; ודעת ה' (קו' י,יט) "יענה את הכל".

Kedoshim, aliah de jueves, Hod en la semana

Kedoshím, aliah de jueves, Hod en la semana. Vaikra-Lev. 20,7: "Y os consagraréis, y seréis sagrados; porque yo soy Hashém vuestro E-lokím".
¿Cuál es la sustancia de la kedusháh-sacralidad en el hombre? Hay quien pensará -y errará- que se hará sagrado el hombre por medio de conectar su alma a cuestiones espirituales en las alturas de la vida. No obstante, "y os consagraréis, y seréis sagrados; porque yo soy Hashém vuestro E-lokím" -nuestro verso entero, con valor 2403-, viene a decir que, ante todo, en la etapa inicial del tikún-enmienda (de acuerdo a como lo explica el Baal Shem Tov), en términos de Hajnaáh (aceptación, sumisión, demarcación del ámbito de operación) y especialmente en el pensamiento simbiótico del corazón, [Devarim-Deut. 6,14] "no iréis detrás de deidades otras, de las deidades de los pueblos que están en derredor vuestro": no te dejes atraer por todas las vanidades y delusiones del mundo que son vistas por muchos como ídolos, como paradigmas a revelar en sí e imitar (Hashém nos salve). Esto te munirá de lo necesario para hacer sagrado tu habla, para circuncidar tu boca en una autodiscriminación extrema de todo lo que no es bueno decir: [Tehilim 34,14] "guarda tu lengua del mal, y tus labios de hablar engaño", que no por vía de aparecer en tu boca se instale el mal en la acción o en lo ya hecho, que las pronunciaciones de tu boca no sirvan a la mentira sino sólo a la verdad. Y con ello, tu parcela en este mundo se endulzará por la enmienda de la acción, porque el hombre que (Ez. 18,19) "(a) todas mis leyes cuidó, y las hará, vivir vivirá" ("Et kól jukotái shamár vaia'aséh Otám jaióh ijiéh"): dos veces vivir, en el mundo éste, y en el porvenir, y en ambos a la vez: en el mundo del caos, mas con la conciencia y las herramientas del mundo del orden y la enmienda completa.
Y a partir del tikún-enmienda de tu parcela, sólo desearás contagiar bien: "Y os consagraréis, y seréis sagrados" ("vehitkadishtém veheitém kedoshím" = 2180), para alumbrar de la luz bendita que te dolerá en el corazón si no continúa su fluir desde tí en adelante, para reflejar (Ez. 1,28) "como el aspecto del arco(iris) que será en la nube en el día de lluvia" ("kemarEh hakéshet Ashér ihiéh ba'anán beióm haguéshem"), así es el aspecto de la figura del Honor de Hashém en cada lágrima de tus ojos. Y vosotros, (Ezra 10,11) "dad gracias a Hashém, el E-lokím de vuestros padres, y haced su voluntad" ("tnú todáh laHashém E-lokéi Avoteijém va'asú retsonó"). "Porque yo soy Hashém, vuestro E-lokím" ("ki Aní Hashém E-lokeijém" = 223) (Is. 43,11) "y no hay sin mí (además de sólo mí)" ("veEin mibal'adái"); y E-l (Bereshit-Gen. 49,16) "juzgará su pueblo como uno" ("iadín 'amó keAjád"), que el juicio y la enmienda del colectivo es como el juicio y la enmienda del individuo, en que la mayoría de bien o de mal inclinará la balanza y definirá; y acaso justamente (Tehilim 128,2) "el esfuerzo de tus palmas-manos" ("ieguí'a kapéja"), el que seas (Tehilim 112,1) "muy deseoso" ("jaféts meOd") de solamente bien, pesará sobre el platillo del bien justo lo necesario, lo que faltaba hoy, y resultará que has traído gueUláh-redención al mundo.

קדושים, עליה ה, הוד בשבוע

קדושים, עליה ה, הוד בשבוע. ויק' כ,ז: "והתקדשתם, והייתם קדשים; כי אני י-הוה א-להיכם".

איזוהי מהותה של הקדושה באדם? יש אשר יחשוב ויטעה, כי יתקדש האדם בהיקשר נפשו לענינים רוחניים אשר ברומו של עולם. אמנם, "והתקדשתם, והייתם קדשים; כי אני י-הוה א-להיכם" = 2403, כוונתו אשר, ראשית כל -בחינת הכנעה לפי תיקון הבעש"ט, ובעולם המחשבה שבלב-, [דב' ו,יד] "לא תלכון אחרי אלהים אחרים, מאלהי העמים אשר סביבותיכם": לא תימשך אחרי כל הבלי העולם הנתפסים בעיני הגוים כאלילים, כצלמים אליהם להידמות ח"ו. זה יאזור אותך בכלים לקדש את הדיבור, למול את פיך בהיבדלות חרוצה מכל אשר לא ייאמר: [תהי' לד,יד] "נצר לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה", שלא מתוך היות הפורענות מצויה בפיך תימצא גם במעשה או בנעשה, שאמרי פיך לא ישרתו את השקר אלא רק את האמת. ועם זאת, נחלתך בעולם הזה תתמתק בתיקון המעשה, כי האדם אשר (יח' יח,יט) "את כל חקותי שמר, ויעשה אתם, חיה יחיה": פעמיים חיים, בעולם הזה ולעולם הבא; בעולם התוהו אמנם, אך בתודעה וכלים של עולם התיקון.
ומתוך תיקון נחלתך, רק תרצה להשפיע טוב: "והתקדשתם, והייתם קדשים" = 2180, להיותך מאיר מהאור המבורך אשר יכאב בלבך אם לא יזרום הלאה, לשקף (יח' א,כח) "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם", כך מראה דמות כבוד ה' בכל דמעה מעיניך. ואתם, (עזרא י,יא) "תנו תודה לי-הוה א-להי אבתיכם, ועשו רצונו". "כי אני י-הוה א-להיכם" = 223 (יש' מג,יא) "ואין מבלעדי"; והוא (ברא' מט,טז) "ידין עמו כאחד", שהמשפט והתיקון של הכלל הוא כמו המשפט והתיקון של היחיד, אשר רבוי הטוב או רבוי הרע יכריע; ואולי דוקא (תהי' קכח,ב) "יגיע כפיך", זה שתהיה (תהי' קיב,א) "חפץ מאד" אך בטוב, יעצים את כף הטוב שבמאזנים, ויצא להיות שהבאת גאולה לעולם.

Kedoshím, aliah de miércoles, Nétsaj en la semana

Kedoshím, aliah de miércoles, Nétsaj en la semana. Vaikra-Lev. 19,33: "Y cuando viva contigo un guér (converso al judaísmo u noájida) en vuestra tierra, no lo defraudaréis". 
Cada etapa en el tikún-enmienda abre la oportunidad para la etapa que le sigue, para el próximo peldaño de la escalera. Ante todo tú mismo, y el camino de Hashém de hacer tsedakáh y justicia en tu hogar, e incide desde allí en la sociedad toda en la nación. Y más adelante (no que salgas a conquistar el mundo sino que es hacia dentro): "y cuando viva contigo un guér en vuestra tierra, no lo defraudaréis" -nuestro verso entero, con valor 2132-, [Bereshit-Gen. 24,25] "y le dirás: también paja, también forraje abundante hay con nosotros, también lugar para pernoctar". Pues [Devarim-Deut. 1,6] "Hashém nuestro E-lokím habló a nosotros en Jorév diciendo: es demasiado para ustedes el asiento en la montaña ésta"; que el mérito para todo el bien que llega a tí de lo Alto, lo alcanzaréis con vuestras acciones de tsedakáh y piedad, en vuestro comprender la justicia rebosante de misericordia; (Sam.1 29,6) "y no arrancarás tu Jésed-piedad de con mi hogar" ("veló tajrít Et jasdejá me'im beití").
Y la prueba es justamente con "guér en vuestra tierra" ("guér beArtsejém" = 556), un gentil que atravesó el proceso del guiúr-conversión para ingresar al pacto de la Toráh, y será desde ahora un iehudí completo, y aún será misión tuya aceptarlo y absorberlo como ciudadano de tu tierra, como miembro de la familia e hijo del hogar. O un gentil que no realizó guiúr, mas aceptó sobre sí las siete mitsvót universales y abandonó toda idolatría, y no odia a Israel sino que desea estar próximo a la labor de gueUláh-redención, y que en virtud de todo ello es hábil de recibir tu anuencia a su residencia contigo. Porque Hashém (Vaikra-Lev. 8,33) "llenará vuestra mano" ("imalé Et iedjém") en medida proporcional a vuestro deseo de recibir donde vosotros a (Tehilim 80,13) "todos los que pasan por el camino" ("kól 'ovréi dérej"), expresar amor (Crón.2 31,16) "a todo el que viene a la morada de Hashém" ("lejól habá lebéit Hashém"), (Bamidbar-Num. 13,17) "y subiréis" ("va'alitén") por mérito de vuestra piedad generosa tambíén vosotros, (Bereshit-Gen. 33,2) "a la cabeza" ("riShonáh").
Y no se trata de que inclinéis la justicia a su favor, sino que no robéis, no os aprovechéis, "no lo defraudéis" ("Al tonú Otó" = 900), [Shemot-Ex. 23,3] "y el indigente, no le privilegies en su litigio". Y amarás al guér, pues él eligió el bien, y abandonó a [Tehilim 135,15] "los ídolos de los pueblos son de plata y oro, acción de manos de hombre", y se fue de su tierra y de su matria y de la casa de su padre, y sentirá que [Job 19,14] "menguaron mis próximos, y mis conocidos me olvidaron", hasta que tu amor le conforte. Y abundarás el bien en tu tierra, (Bereshit-Gen. 21,19) "y verás un pozo de agua" ("vatére beEr máim"), un manantial que derrama elixir bueno sobre tí, para que atraigas redención al mundo.

קדושים, עליה ד, נצח בשבוע

קדושים, עליה ד, נצח בשבוע. ויק' יט,לג: "וכי יגור אתך גר בארצכם, לא תונו אתו (אותו)".
כל שלב בתיקון פותח את ההזדמנות לשלב הבא, למעלה הבאה בסולם. ראשית כל אתה בעצמך, ודרך ה' לעשות צדקה ומשפט תורה בביתך, ותשפיע משם בחברה כולה, בלאום. ועוד קדימה: "וכי יגור אתך גר בארצכם, לא תונו אתו" = 2132, [ברא' כד,כה] "ותאמר אליו: גם תבן, גם מספוא רב עמנו, גם מקום ללון". כי [דב' א,ו] "י-הוה א-להינו דבר אלינו בחרב לאמר: רב לכם שבת בהר הזה", הרי את הזכות לכל הטוב אשר לכם משמים, תשיגוהו במעשי צדקה וחסד שלכם, בהבנת הצדק במלוא רחמים; (ש"א כט,ו) "ולא תכרית את חסדך מעם ביתי".
והמבחן הוא דוקא עם "גר בארצכם" = 556, נכרי שהתגייר להיכנס לברית התורה ויהיה מעכשיו יהודי שלם, אך עליך לקלוט אותו כאזרח הארץ, כבן משפחה ובן בית. או נכרי שלא התגייר, אך קבל עליו את שבע מצוות בני נח ועזב כל עבודת אלילים, והוא איננו אויב לישראל, ואז תוכל להרשות לו חיים בקרבך. כי ה' (ויק' ח,לג) "ימלא את ידכם" כמידת רצונכם להכניס אליכם (תהי' פ,יג) "כל עברי דרך", להתבטא באהבה (דה"ב לא,טז) "לכל הבא לבית י-הוה", (במ' יג,יז) "ועליתם" בזכות נדיבותכם גם אתם (ברא' לג,ב) "ראשנה".

ואין הכונה שתטו את הצדק ואת המשפט לטובתו, אלא אל תגזלו, אל תנצלו, "לא תונו אתו" = 900, [שמ' כג,ג] "ודל, לא תהדר בריבו". ואהבת את הגר, כי הוא בחר בטוב, ועזב את [תהי' קלה,טו] "עצבי הגוים כסף וזהב, מעשה ידי אדם", והלך לו מארצו וממולדתו ומבית אביו, וירגיש אשר [איוב יט,יד] "חדלו קרובי, ומידעי שכחוני", עד שאהבתך תנחמנו. והרבית טוב בארצך, (ברא' כא,יט) "ותרא באר מים", מבוע השופע רחמים עליך, להביא ישועה לעולם.