נצבים, עליה ב, גבורה בשבוע

נצבים, עליה ב, גבורה בשבוע. דב' כט,יד: "כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני י-הוה א-להינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום".

כולנו, אבות ובנים, דורות עברו ודורות הבאים, עומדים לפני ה' א-להינו בברית הבא לחדש את מהלך הבריאה כולה, לפקח תודעת כל אשר יבחר בטוב. את אשר "ישנו פה עמנו עמד היום" = 792, (דב' כח,ט) "יקימך י-הוה לו לעם קדוש" כאשר (תהי' לה,כא) "ראתה עיננו" (העין האחידה של כולנו יחד) את (תהי' צו,ב) "ישועתו". ואת אשר "איננו פה עמנו היום" = 429, (ברא' ג,ט) "ויקרא י-הוה א-להים" אליו ויעשה (ש"א ח,ג) "מפשט" להושיעו (ש"ב יח,לא) "מיד כל הקמים עליך" עד אשר (תהי' טז,ט) "ישכן לבטח", (יש' ב,יא) "ונשגב י-הוה לבדו" לעיני כל הארץ.

לאורך הדורות והשנים, הכל מצטבר, לפרט את הרכב העולם בצורות החוזרות על עצמן ונתקנות מהפרט אל הכלל ומהכלל אל הפרט, מהעולם הגשמי לרחוני וחזור למקום. אותו נסיון שב ומופיע פעם ועוד עד שנתקן, ותיקונו משפיע לקדימה ולאחור, מעלה ומטה, לכל אורך הזמן והתודעה. מטבע הדברים, אשר היה הוא שיהיה, וכולנו נוכחים תמיד או נעלמים, לפי בחירתנו.

ברית נכרתה בארץ מואב טרם יקבל עם ישראל בפועל את ארצו. אותה ברית תנפיק צורה, מאז, לכל ארוע בו עם ישראל יחוה דורות של מדבר בכמיהה מחודשת לגאולה יותר עצמתית ומושלמת, מצוירת לפרטיה יותר מוגדרים ומדויקים בכל סיבוב. לכל מחזור נדרשת שקידה ואהבה שתישגב אל מעל לאופקי קודמיו, ולכל מחזור זמינים הכלים שנתקנו על ידי אבותיו. ישיג המשכיל מכאן אב-טיפוס המתיישם על חיי כל אדם, כל אומה, כאשר על שלל הבריאה להביאה אל תכליתה.

ברית נכרתה על ידי משה, את ישראל, בשם הא-להים; ברית עליה כולנו חתומים לנצח: "כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני י-הוה א-להינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום" = 3359; ועוד מאותה ברית הכלים להזין את האומץ והביטחון המלא בה' ביכולת המבצעית שאחרים עוד נותנים בכלים חצוניים, בהם נצטיידים ואותם צוברים מרוב פחד. מתוך כך ייקרא ויובן המעשה בו הראוי למלוך על ישראל יוצא, חמוש בבא ליד, לנצח את האויב האכזר: [ש"א יז,נ] "ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן, ויך את הפלשתי וימתהו, וחרב אין ביד דוד". הפעלת הברית הנצחית במלוא הדרה; דוגמא לדורות לכל אדם החפץ צדק ואמת, ליטול נשק אלוהי ולהמשיך לעולמו ברכת ישועה.

Nitsavím, aliah de domingo, Jesed en la semana

Nitsavím, aliah de domingo, Jesed en la semana. Devarim-Deut. 29,9: "Vosotros estáis parados hoy todos, ante Hashém vuestro E-lokím: vuestras cabezas, vuestros mandos-tribus, vuestros ancianos y vuestros policías, todo hombre de Israel".
Nuestro verso entero tiene valor 3772, como las palabras del más sabio de los hombres [Ec. 2,21]: "Porque hay un hombre, que su esfuerzo está en la sabiduría y el conocimiento y la aptitud, y al hombre que no se esforzó en ello le dará de su parte: también ésto es aliento (inasible), y mal abundante"; pues si se acostumbra el hombre a recibir gratis hasta el punto en que olvida quién le da, entonces "también ésto es aliento y mal abundante" ("gám zéh hével vera'áh rabáh" = 580), y muchos (Jer. 17,15) "me dicen: ¿dónde está la palabra de Hashém?" ("Omrím Elái Aiéh dvár Hashém"), dónde (Crón.2 35,8) "los voceros de la morada del E-lokím" ("neguidéi béit haE-lokím"); y sólo retornaré y evocaré (Tehilim 91,9) "que Tú Hashém (eres) mi refugio-sostén" ("ki Atáh Hashém majsí"), (Tehilim 26,6) "y rodearé tu altar, Hashém" ("vaEsoveváh Et mizbajajá Hashém"); me pararé completo, (Prov. 22,7) "rico" ("'ashír"), presente ante Hashém; y entonces será shalóm.
Estar parados ante Hashém es estar plenamente presentes, de modo que tanto el pensamiento como el habla y la acción, las tres vestimentas del alma, son representados de modo perfecto por la misma metáfora, de modo que los tres responden y son movidos por los mismos conceptos. Rash"i ve, en el hombre que se esfuerza en la sabiduría y el conocimiento y la aptitud, una metáfora del Creador mismo, que da de lo suyo a sus creaturas, que no se esforzaron en crear un mundo. Y en todo nivel a que lo apliques, lo hallarás revelador.
Esto ocurre: "vosotros estáis parados hoy todos, ante Hashém vuestro E-lokím" ("Atém nitsavím haióm kuljém lifnéi Hashém E-lokeijém" = 1106), (Rut 4,4) "y yo dije: abriré tu oído-entendimiento para decir" ("vaAní Amárti Agaléh Oznejá leEmór") que (Tehilim 40,10) "he anunciado justicia" ("bisárti tsédek"), (Jer. 12,5) "y en tierra de Shalóm tú confías" ("ubeErets shalóm Atáh botéaj"), y he que la visión se aproxima y se cumple, (Is. 65,17) "pues Héme creando un firmamento nuevo" ("ki hinení boré shamáim jadashím") para salvarte en redención eterna.
Los presentes son contados de acuerdo a sus cargo y posición en detalle, y en la dimensión interior, de acuerdo a la conducción de tu alma y tu acción sobre la tierra: "vuestras cabezas, vuestros mandos-tribus, vuestros ancianos y vuestros policías, todo hombre de Israel" ("raSheijém shivteijém zikneijém veshotreijém kol Ish israEl" = 2666), todos asumidos en la función del espíritu dentro de la materia, todos en condición de (Vaikra-Lev. 23,3) "y en el día séptimo shabát shabatón, convocatoria de lo sagrado" ("ubaióm hashvi'í shabát shabatón mikrá kódesh"). "Vuestras cabezas, vuestros mandos-tribus, vuestros ancianos y vuestros policías" ("raSheijém shivteijém zikneijém veshotreijém" = 1764), conjurados todos para conducir al pueblo fielmente de acuerdo a Hashém que les prometió (Shemot-Ex. 4,12) "y te Instruiré lo que hablarás" ("vehoritíja Ashér tedabér"); (Nej. 8,8) "y leerán en libro de la Toráh de E-lokím" ("vaikreU baséfer betorát haE-lokím") para entender e inteligir, atender y aprender e impartir, cuidar y hacer y realizar todo lo dicho en la Toráh con amor. Y nunca conducirán al pueblo al modo de (Amos 2,7) "los que tienden a poner el polvo de la tierra en la cabeza de los pobres" ("hashoAfím 'al 'afár Erets beróSh dalím"), que someten al pueblo a su propio arbitrio y lo humillan con sus designios; porque el Reinado no les pertenece a ellos sino sólo al Rey de reyes de los reyes, y ellos sólo tienen instrucción precisa de administrarlo.
Y entonces, ¿cuál es la naturaleza del líder, del gobernante? "todo hombre de Israel" ("kol Ish israEl" = 902) todos juntos se paran (Bamidbar-Num. 30,3) "a hacer labor" ("la'asót melaJáh"), y entonces, cada quien y quien, se rectifican (Sam.1 4,9) "y advendréis hombres" ("veheitém leAnashím") completos; y a partir de la enmienda de cada hombre de Israel, alumbrará desde ellos un alma colectiva, capaz de ser pastor de todos puesto que con todos se identifica, alguien que se puede asumir con naturalidad (Ez. 21,30) "supremo de Israel" ("nesí israEl"), el alma pura en tu interior, que ve por tus ojos, y te guía hacia el Bien.

נצבים, עליה א, חסד בשבוע

נצבים, עליה א, חסד בשבוע. דב' כט,ט: "אתם נצבים היום כלכם, לפני י-הוה א-להיכם: ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם, כל איש ישראל".

הפסוק שלנו השלם שוה 3772, כערך דברי החכם מכל אדם: [קו' ב,כא] "כי יש אדם, שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון, ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו: גם זה הבל, ורעה רבה", כי אם יתרגל האדם לקבל בחינם עד שישכח את הנותן לו, אז "גם זה הבל, ורעה רבה" = 580, והרבה (ירמ' יז,טו) "אמרים אלי: איה דבר י-הוה?", איה (דה"ב לה,ח) "נגידי בית הא-להים"; ורק אשוב ואזכור (תהי' צא,ט) "כי אתה י-הוה מחסי", (תהי' כו,ו) "ואסבבה את מזבחך, י-הוה"; אתיצב שלם, (מש' כב,ז) "עשיר", נוכח לפני ה', ואז יהיה שלום. 
להיות נצבים זה להיות נוכחים בשלמות, באופן כזה שגם המחשבה גם הדיבור וגם המעשה, שלושת מלבושי הנשמה, נמשלים בשלמות על ידי אותו משל. רש"י רואה באותו אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון את הקב"ה בעצמו, אשר נתן מחלקו לברואיו, שלא עמלו כלל לבריאת עולמם -עכ"ל. ובכל רבד אשר תחקרנו, תמצאנו נכון.

זה קורה: "אתם נצבים היום כלכם, לפני י-הוה א-להיכם" = 1106. (רות ד,ד) "ואני אמרתי: אגלה אזנך לאמר" כי (תהי' מ,י) "בשרתי צדק", (ירמ' יב,ה) "ובארץ שלום אתה בוטח", והנה החזון בא ומתגשם (יש' סה,יז) "כי הנני בורא שמים חדשים" לגאלך ישועת עולמים.
הנוכחים נמנים על-פי תפקידיהם בפירוט, לפי עמדתם בפיקוד העם, וברבד הפנימי, לפי עמדתם בפיקוד הנשמה שלך ופעלך על פני הארץ: "ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם, כל איש ישראל" = 2666, כולם בבחינת הרוח שבחומר, כולם כנאמר (ויק' כג,ג) "וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש". "ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם" = 1764 פקודים כולם להנהיג את העם בנאמנות על-פי ה' אשר הבטיחם (שמ' ד,יב) "והוריתיך אשר תדבר"; (נחמ' ח,ח) "ויקראו בספר בתורת הא-להים" להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה. ולעולם לא ינהיגו את העם (עמוס ב,ז) "השאפים על עפר ארץ בראש דלים", רודים על העם ומשפילים אותו בגזרותיהם, כי המלכות אינה שלהם אלא רק של מלך מלכי המלכים, והם מצווים בה.
ומה טבעו של המנהיג הנכון? "כל איש ישראל" = 902 יחדיו עומדים (במ' ל,ג) "לעשות מלאכה", (ש"א ד,ט) "והייתם לאנשים" שלמים גם כל אחד בפני עצמו; ומתוך תיקון האחדות של כל איש ישראל תבלוט מתוכם הנשמה הכוללת, המאחדת ומיחדת, בחינת (יח' כא,ל) "נשיא ישראל", הנשמה הזכה בתוכך הרואה בעיניך ומוליכך לטוב.

Ki Tavó: palabras de profecía en la haftaráh

Ki Tavó: palabras de profecía en la haftaráh. Is. 60,1: "Levántate, mi luz, pues viene tu luz, y el Honor de Hashém sobre tí alumbra".
Tú eres mi luz, amada. Me dispuso Hashém para abrir portales de lo Alto, para extender hasta nosotros luces de Jésed-piedad-amor, y sólo desde tí las podré recibir. "Y el Honor de Hashém" ("ukvód Hashém" = 64), o sea el (Jer. 22,16) "juicio" ("dín") verdadero ("que eso es conocerme a Mí", en palabras del profeta) "sobre tí alumbra" ("'aláij zaráj" = 345), se revelará en tí a modo de (Bamidbar-Num. 20,8) "agua de (dentro de) la roca" ("máim min haséla'"), subversión de los órdenes del mundo para acceder a "redención por vía de misericordia" ("gueUláh berajamím") pues viniste (Bamidbar-Num. 4,23) "a trabajar el oficio en el templo" ("la'avód 'avodáh beOhel mo'éd"), en el templo de tu corazón, en el templo de tu hogar, y por los caminos de (Shemot-Ex. 2,10) "Moshéh" el juicio riguroso se mudará tantas veces en revelación de la shejináh, del "Honor de Hashém" ("kvód Hashém" = 58) en el secreto de la (Bereshit-Gen. 6,8) "gracia" ("jén") de cada quien que se revela sólo en ojos de quien le ve, pues el honor de Hashém en el hombre parte del honor que prodiga a todas las creaturas.
Por tanto, así es como funciona el circuito: "Levántate, mi luz, pues viene tu luz, y el Honor de Hashém sobre tí alumbra" -nuestro verso entero, con valor 1042-, (Is. 60,10) "y por Mi voluntad me apiadé de tí" ("uvirtsoní rijamtíj") y te elegí para ser (Sam.2 14,27) "mujer de bella apariencia" ("Isháh iefát marEh"), que proyecta hacia fuera la luz de su alma, pues a tu plegaria atendí y tus intenciones acepté; (Prov. 14,23) "y el habla de labios" ("udvár sfatáim", o sea todo lo que anunciaste y prometiste) (Ester 3,9) "sopesaré-evaluaré en manos de los que hacen la labor" ("Eshkól 'al iedéi 'oséi hamelaJáh"), en el mundo de la acción y la realización. Y traje (Sam.2 7,21) "(a) toda la grandeza ésta, para anunciar" ("Et kól hagduláh hazóT lehodí'a") (Vaikra-Lev. 20,25) "que distinguí-reservé para vosotros" ("Ashér hivdálti lajém") a (Bamidbar-Num. 18,5) "la guardia-disciplina-servicio del altar" ("mishméret hamizbéaj"), la elevación de las acciones del hombre hacia lo Alto para atraer bendición al mundo; (Shemot-Ex. 33,10) "y se levantó-levantará todo el pueblo, y reverenciaron-reverenciarán" ("vekám kól ha'ám vahishtajavú"), (Jer. 23,4) "y no temerán más, y no se asustarán, y no serán menguados" ("veló iirU 'ód veló iejátu veló ipakédu").
Si te levantas, entonces recibirás de mí la luz que desde dentro tuyo me alumbrará el camino, para llegar hasta tí y liberarte. "Levántate, mi luz, pues viene tu luz" ("kúmi Orí ki bá Oréj" = 633), que (Prov. 3,17) "sus caminos son caminos de agrado" ("derajéha darjéi nó'am"), que vendrá a anunciar (Sam.1 15,13) "(a) la palabra de Hashém" ("Et dvár Hashém") (Sam.1 16,5) "y dirá: Shalóm" ("vaióMer shalóm"); legado (Bereshit-Gen. 36,31) "para los hijos de Israel" ("livnéi israEl") para cada generación y generación (Shemot-Ex. 6,21) "sobre sus milicias" ("'al tsivoTám", de acuerdo al detalle de todos sus individuos), para atraer con amor al mundo hacia su rectificación. Pues llamará cada quien (Reyes1 1,9) "a todos sus hermanos, hijos del rey" ("Et kól Ejáv bnéi hamélej"), pues a cada quien se ordenó (Ec. 2,12) "que venga detrás del rey" ("sheiavó Ajaréi hamélej") en pensamiento, en habla y en acción, (Miq. 2,13) "y pasará su rey ante ellos" ("vaia'avór malkám lifneihém"). Pues estuve en el sheOl (el abismo de la interroganca) (Ezra 10,1) "llorando y echándome" ("bojéh umitnapél") y rogando a Hashém (Lam. 3,19) "recuerda mi pobreza y mi aflicción" ("zjór 'onií umrudí"), (Devarim-Deut. 6,14) "y evocarás" ("vezajárta") (Devarim-Deut. 28,8) "(a) la bendición" ("Et habrajáh") que me prometsite, e incidiré con bien en mis hermanos, (Nej. 9,25) "y se deleitarán-sutilizarán en tu bondad grande" ("vait'adnú betuvjá hagadól"). Y sólo no sabía que la luz tan anhelada se halla ya en mí, y sólo su reflejarse en tus ojos la dispondrá también para mí. 
Por tanto, levántate ya, por favor, a alumbrar. "Pues viene tu luz" ("ki vá Oréj" = 260) (Crón.1 1,27) "es Avrahám" ("hú Avrahám") que elige (Sam.2 22,22) "los caminos de Hashém" ("darkéi Hashém") para hacer tsedakáh y justicia, (Reyes2 23,2) "y los cohaním-sacerdotes y los profetas" ("vehacohaním vehaneviIm") y todos los que se consagran al servicio de Hashém, (Jue. 20,11) "amigos" ("javerím") de todo cuyo corazón se inclina al bien. (Sam.1 2,1) "Goza mi corazón en Hashém" ("'aláts libí baHashém"), (Tehilim 11,7) "pues tsadík-justo es Hashém" ("ki tsadík Hashém") (Prov. 28,1) "y tsadikím-justos" ("vetsadikím") se inclinarán (Jer. 28,11) "a su camino" ("ledarkó").
Y he aquí que mis palabras se prueban a sí mismas, "y el Honor de Hashém sobre tí alumbra" ("ukvód Hashém 'aláij zaráj" = 409), pues me levanté a enmendar y estaba confundido (Daniel 6,11) "y reza y agradece ante su E-lokím" ("umátsla umóde kadám Elaháh"), (Bereshit-Gen. 24,56) "y Hashém puso éxito en mi camino" ("vaHashém hitslíaj darkí"), (Bereshit-Gen. 30,27) "y me bendecirá Hashém por causa de tí" ("vaibarjéni Hashém biglaléja"). (Jue. 7,15) "Y dirá: levantaos" ("vaióMer kúmu") (Crón.1 10,12) "todo hombre valeroso" ("kól Ish jáil"), (Crón.1 16,15) "recordad-evocad para siempre (al mundo)": sólo (Tehilim 37,5) "revela sobre Hashém tu camino" ("gól 'al Hashém darkéja"), (Bereshit-Gen. 6,18) "y viniste-vendrás" ("uváTa") con integridad a (Shemot-Ex. 35,21) "lo sagrado" ("hakódesh") adentro (Is. 27,20) "con vestimentas de libertad" ("bevigdéi jófesh"), a una conciencia sobre la que el Honor de Hashém alumbrará y fuerza alguna en el mundo (Jab. 1,14) "no gobierna-incide en él" ("ló moshél bó"). Y yo (Tehilim 31,8) "celebraré y me alegraré" ("Aguílah veEsmejáh"), (Bereshit-Gen. 12,2) "y engrandeceré Tu nombre" ("vaAgadláh shméja").

כי תבוא, דברי נבואה להפטיר

כי תבוא, דברי נבואה להפטיר. יש' ס,א: "קומי אורי כי בא אורך, וכבוד י-הוה עליך זרח".

את האור שלי, אהובה. כונן אותי ה' לפתוח שערי מרום להמשיך עדינו אורות של חסדים, ורק ממך אוכל לראותם. "וכבוד י-הוה" = 64, דהיינו (ירמ' כב,טז) "דין" אמת ("הלא היא דעת אתי", ימליץ הנביא), "עליך זרח" = 345, יתגלה בך בבחינת (במ' כ,ח) "מים מן הסלע", הפיכת סדרי עולם להשיג "גאולה ברחמים" כי באת (במ' ד,כג) "לעבד עבדה באהל מועד", במשכנך שבלב, במקדשך הוא ביתך, ובדרכיו של (שמ' ב,י) "משה" הדין הקשה יוחלף כמה וכמה פעמים בגלוי שכינה, של "כבוד י-הוה" = 58 בסוד (ברא' ו,ח) "חן" של כל אחד המתגלה רק בעיני זולתו, כי כבוד ה' באדם יושב על כבוד הבריות.

על כן, כך פועל המעגל: "קומי אורי כי בא אורך, וכבוד י-הוה עליך זרח" = 1042, (יש' ס,י) "וברצוני רחמתיך" ובחרתיך להיות (ש"ב יד,כז) "אשה יפת מראה", כי לתפלתך הקשבתי וכוונותיך קבלתי; (מש' יד,כג) "ודבר שפתים" -ז"א כל אשר הכרזת והודעת והצהרת- (אסתר ג,ט) "אשקול על ידי עשי המלאכה", בעולם המעשה ובפועל. והבאתי (ש"ב ז,כא) "את כל הגדולה הזאת, להודיע" (ויק' כ,כה) "אשר הבדלתי לכם" את (במ' יח,ה) "משמרת המזבח", את העלאת מעשי האדם אל המרומים להמשיך ברכה לעולם; (שמ' לג,י) "וקם כל העם, והשתחוו", (ירמ' כג,ד) "ולא ייראו עוד, ולא יחתו, ולא יפקדו".

אם תקומי, הרי תקבלי ממני את האור שמתוכך יאיר לי, לבוא אליך, לגאלך. "קומי אורי, כי בא אורך" = 633, אשר (מש' ג,יז) "דרכיה דרכי נעם", כי יבוא לבשר (ש"א טו,יג) "את דבר י-הוה" (ש"א טז,ה) "ויאמר: שלום"; מורשה (ברא' לו,לא) "לבני ישראל" לדור ודור (שמ' ו,כו) "על צבאתם", להביא באהבה את העולם אל תיקונו. כי יקרא כל אחד (מ"א א,ט) "את כל אחיו בני המלך" כי על כל איש נפקד (קו' ב,יב) "שיבוא אחרי המלך" במחשבה, בדיבור ובמעשה, (מיכה ב,יג) "ויעבר מלכם לפניהם". כי הייתי בשאול (עזרא י,א) "בכה (בוכה) ומתנפל" ומתפלל לה' (איכה ג,יט) "זכר עניי ומרודי", (דב' ו,יד) "וזכרת" (דב' כח,ח) "את הברכה" שהבטחתני, ואשפיע טוב לאחיי, (נחמ' ט,כה) "ויתעדנו בטובך הגדול". ורק לא ידעתי כי האור המיוחל כבר בחלקי, ורק הישקפו בעיניך יזמין אותו גם לי.

על כן, קומי נא להאיר. "כי בא אורך" = 260 (דה"א א,כז) "הוא אברהם" אשר בוחר (ש"ב כב,כב) "דרכי י-הוה" לעשות צדקה ומשפט, (מ"ב כג,ב) "והכהנים והנביאים" משרתי ה', (שופ' כ,יא) "חברים" לכל אשר לבו לטוב. (ש"א ב,א) "עלץ לבי בי-הוה", (תהי' יא,ז) "כי צדיק י-הוה" (מש' כח,א) "וצדיקים" יטו (ירמ' כח,יא) "לדרכו".

והנה מוכיחים דברי את עצמם, "וכבוד י-הוה עליך זרח" = 409, כי קמתי לתקן והייתי נבוך (דניאל ו,יא) "ומצלא ומודא קדם אלהה" (ומתפלל ומודה לפני אלוהיו), (ברא' כד,נו) "וי-הוה הצליח דרכי", (ברא' ל,כז) "ויברכני י-הוה בגללך". (שופ' ז,טו) "ויאמר: קומו" (דה"א י,יב) "כל איש חיל", (דה"א טז,טו) "זכרו לעולם": רק (תהי' לז,ה) "גול על י-הוה דרכך", (ברא' ו,יח) "ובאת" בתום אל (שמ' לה,כא) "הקדש (הקודש)" פנימה (יש' כז,כ) "בבגדי חפש", אל תודעה עליה כבוד ה' יזרח ושום כח אחר בעולם (חב' א,יד) "לא משל (מושל) בו". ואנוכי (תהי' לא,ח) "אגילה ואשמחה", (ברא' יב,ב) "ואגדלה שמך".

Ki Tavó, aliah de shabát kodesh, Maljut en la semana

Ki Tavó, aliah de shabát kodesh, Maljut en la semana. Devarim-Deut. 29,8: "Y cuidasteis-cuidaréis todos los términos del pacto éste, y los hicisteis-haréis; para que intelijáis (y reflexionéis acerca de) todo lo que haréis".
El pacto que acredita a Israel el derecho a asentarse en su tierra fue resumido, definido, y explicado (en reiteración infinita de ejemplos para una misma forma) hasta sus últimos detalles. En nuestro verso, el pastor fiel nos agrega información que tiene por objeto abrirnos los ojos, forzarnos a meditar acerca de los órdenes del mundo, y de nuestras función y misión en ellos.
A la postre, todo es para nuestro bien: el objeto de nuestro cuidar y hacer todo lo establecido en este pacto, es que intelijamos, que advirtamos, para que logremos acceder a una conciencia sana y verdadera, que nos llevará hasta una forma purificada, con la impronta y de acuerdo a las formas de E-lokím; para que meditemos y extraigamos enseñanza a partir del conjunto de lo que se nos ha ordenado hacer; para que sepamos elegir desde una mente clara y recta en cada encrucijada de la vida. 
Esto está insinuado ya en las primeras palabras, desde que "y cuidaréis todos los términos del pacto éste" ("ushmartém Et kol divréi habrít hazóT" = 2633), alude a lo que dice el más sabio de los hombres: [Prov. 19,11] "la inteligencia del hombre alargará su (camino hacia la) ira, y su tifEret-esplendor es pasar por encima del crimen"; que la conciencia rectificada por medio de la acción de lo ordenado en la Toráh, estira el camino hacia la ira y convierte al hombre en difícil de enojar puesto que sabe que no hay en realidad ante qué responder lícitamente con enojo, porque todo lo que parece venir a despertar mi enojo sale en realidad de mi interior y no tiene origen en el afuera, que apenas si refleja el propio interior a nuestros ojos. Y del mismo modo, la tifEret-esplendor del hombre, la medida del equilibrio y la verdad y la salud completa y el brillo, se revela por medio de que aprendamos a pasar por alto la bajeza ajena como Hashém pasa crímenes por alto, que aprendamos a transar y disculpar y perdonar, a ser humildes hasta ponernos por debajo de la ofensa (y que la ola "nos pase por encima"). 
El cuidado se expresa en la rectificación de nuestras cualidades; en cambio, "y los haréis" ("va'asitém Otám" = 1267) nos pone ante desafíos que buscan fermentar la incidencia de la nueva conciencia en nuestra vida real. La fidelidad celosa a la verdad nos pondrá acaso ante situaciones en que [Tehilim 119,46] "y hablaré con tus testimonios frente a reyes, y no me avergonzaré", porque viene el hombre a la vida (Sam.1 17,15) "a pastorear-criar el ganado de su padre" ("lir'ót Et tsóN Abív") y a perpetuar así el milagro de la vida rectificada; y este trabajo de enmendarnos a nosotros mismos representa-sostiene (Jer. 20,5) "a toda la inmunidad de la ciudad ésta" ("Et kol jósen ha'ír hazóT"), puesto que a su través lograremos arribar a la condición de rectos, a los que está garantizada alegría, de esos acerca de quienes está escrito (Prov. 2,21) "porque los rectos morarán la tierra" ("ki iesharím ishkenú Arets"), prolongarán a la shejináh (la presencia revelada de Hashém, cuya raíz shin-kaf-nun es igual a la de ishkenú que tradujimos por morarán) sagrada hasta el Reinado-Maljut (hasta el punto de reflejo prístino de la luz blanca que gobernará con justeza una realidad que ha completado su tikún), para salvar a la novia de su exilio y atraerla en dirección al novio, que sólo aguarda al despertar de ella para unirla a sí y redimirla.
Y todo ello, "para que intelijáis todo lo que haréis" ("lemá'an taskílu Et kol Ashér ta'asún" = 2734), tal como en el primer ejemplo en que una conciencia ajustada a la Toráh produjo sorpresa en el extraño que se aproxima: [Bereshit-Gen. 20,10] "Y dijo Avimélej a Avrahám: ¿Qué viste, que hiciste ésto?". Y Avrahám sabía. Y para que medites en todo el objeto y la finalidad de estas vidas, y entonces harás lo correcto para ganarte el momento de la verdad: (Is. 56,1) "cuidad el juicio y haced tsedakáh (caridad que es justicia), porque está próxima Mi salvación a venir" ("shimrú mishpát ve'asú tsedakáh, ki krováh ishu'atí lavó").

כי תבוא, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע

כי תבוא, עליה של שבת קודש, מלכות בשבוע. דב' כט,ח: "ושמרתם את דברי הברית הזאת, ועשיתם אתם; למען תשכילו את כל אשר תעשון".

הברית המזכה את ישראל להתנחל בארצו סוכמה, הוגדרה, ופורשה לפרטיה. בפסוק שלנו, הרועה הנאמן מוסיף לנו מידע אשר מיועד לגרום לנו להתפקח, להתבונן בסדרי העולם ובתפקידנו בהם. בסוף, זה הכל רק לטובתנו: ענין השמירה והעשיה של כל הנחקק בברית הזאת, הוא רק למען נשכיל, למען נזכה בתודעה בריאה ואמתית שתקנה לנו צורה מזוככת, בצלם וכדמות הא-להים; למען נשכיל ונפיק לקח מכל אשר צווינו לעשות; למען נדע לבחור מתוך שכל בהיר וישר בכל פרשת דרכים שבחיים.
ענין זה רמוז מהמלים הראשונות, הרי "ושמרתם את דברי הברית הזאת" = 2633, כדברי החכם מכל אדם [מש' יט,יא]: "שכל אדם האריך אפו, ותפארתו עבר (עבור) על פשע", שחכמה מתוקנת באמצעות עשיית המצוות מאריכה אפו של האדם והופכו לקשה לכעוס כי אין באמת על מה, כי כל מה שבא כבי' להכעיס אותנו רק מקרבנו מתגלה ולא באמת מקורו בחוץ, אשר רק משקיף את תוך-תוכנו לעינינו; וכן תפארת האדם, מידת האיזון והאמת והבריאות המושלמת והזיו, מתבטאת בכך שנלמד לעבור על פשע כפי שה' עובר על פשע, שנדע לוותר ולמחול ולסלוח, להיות עלובים ולא נעלבים (כפי שמוסבר באורח מתוק בהקדמת התומר דבורה להרמ"ק).

השמירה באה לדי ביטוי בתיקון המידות שלנו, אמנם "ועשיתם אתם" = 1267 שם אותנו מול אתגרים המבשלים את השפעת התודעה החדשה בהויתנו. הנאמנות הקנאית לאמת תגרום אולי למצבים בהם [תהי' קיט,מו] "ואדברה בעדתיך נגד מלכים, ולא אבוש", כי בא האדם לחיים (ש"א יז,טו) "לרעות את צאן אביו" ולהנציח בכך את נס החיים המתקונים, והעבודה הזו לתקן את עצמנו מהוה (ירמ' כ,ה) "את כל חסן העיר הזאת", כי על ידה נזכה לדרגת ישרים אשר יעלוזו, מאלו אשר נאמר עליהם (מש' ב,כא) "כי ישרים ישכנו ארץ", ימשיכו את השכינה הקדושה עד המלכות להצילה מהגלות ולהעלותה אל החתן, אשר רק ממתין להתעוררות שלה להתיחד עמה, לגאלה.

וכל זאת, "למען תשכילו את כל אשר תעשון" = 2734, כדוגמא הראשונה בה עסק התורה גרמה להתפלאות אצל הזר הקרב: [ברא' כ,י] "ויאמר אבימלך אל אברהם: מה ראית, כי עשית את הדבר הזה"; ואברהם ידע. ולמען תשכיל בתכלית כל החיים האלה, ואז תעשה את הנכון לזכות ברגע האמת (ישע' נו,א): "שמרו משפט ועשו צדקה, כי קרובה ישועתי לבוא".